יז אדר א
יום שני (תש״ג)
שיעורים: חומש: תשא, שני עם פירש״י.
תהלים: פג-פז.
תניא: והנה באמת. '76א׳ בתולדתו.
שנים רבות לפני פעטרבורג (שם היה המאסר בשנת תקנ״ט) הופיע פעם רבינו הזקן בפני הקהל ואמר: בגן-עדן חשים ביוקרו של עולם הזה; לא מיבעי [=אין ספק, לא רק] מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים - היו מוותרים על הכל בעבור "אמן יהא שמיה רבא" של יהודי שאומרו בכל כחו, כפירושו, בכל כוונתו - כלומר שהוא מונח בזה.
אלא היו כל דבריו שפעלו אצל שומעיו התלהבות והתלהטות כה רבה עד שכל השנה אמרו 'אמן-יהא-שמיה-רבא׳ בלהט.