כב אדר א
שבת (תש״ג)
הפטורה: וישלח אחאב.
שיעורים: חומש: כי תשא, שביעי עם פירש״י.
תהלים: קו-קז.
תניא: פרק לא. והנה - משמחי לב.
אאמו״ר [הרש״ב] כותב באחד ממאמריו: הא [=ענין זה] דסעודה שלישית [מכוון כנגד הפעם השלישית שנאמר 'היום׳ בפרשת המן, והוא בלשון:] "היום לא גו׳" [בבחי׳ שלילית] - היינו שאין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר, ואמר ר׳ יוסי יהא חלקי מאוכלי ג׳ סעודות.
תורת רבינו הזקן בתחילת בואו לליאזנא: "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה" - יתרון תפלת המנחה על התפלות דשחרית וערבית הוא בזה, שהיא באמצע היום, בשעה שבני אדם עסוקים וטרודים בעניניהם, ומפסיקים לתפילת המנחה וזהו" ,לעולם, - עבודת האדם בעולם היא ש׳יהא אדם׳ - שכל המאיר ופועל במדות, 'זהיר׳ - יאיר; היינו, התגברות הצורה על החומר. וזה ניכר בענין 'תפלת המנחה׳.
כב אדר שני
יום שני (תש״ג)
שיעורים: חומש: שמיני, שני עם פירש״י.
תהלים: קו-קז.
תניא: אך אעפי״כ - 'נ׳ כל חי.
ברכת כהנים הוא המשת המוחין, הגבהת הידים הוא העלאת המדות, ומברכים לישראל שהם בני מלכים-מלכות, הרי פרצוף שלם של עשר ספירות.