Apps Seforim Calendar Tanach Tehillim

Login

Search Ana Avda

esc

Try Candle lighting this Friday Parshas Lech Lecha Tehillim 60 Today's Rambam The pasuk for my name Shabbos 31a

Home Halacha By TopicYom Tov

Yom Tov

יום טוב

Simanim

תצה איזה מלאכות אסורים בי"ט. ובו ד סעיפים: כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה וכן מכשירי אוכל נפש שלא הי' אפשר לעשותם מאתמול: הגה ויש מחמירין אפילו באוכל נפש עצמו כל שאינו מפיג טעם כלל אם עשאו מערב י"ט (א"ז מהרי"ל) מיהו אם לא עשאו מערב י"ט ויש בו צורך י"ט מותר לעשותו ע"י שינוי (סמ"ג ור"ן) : תצו דיני יום טוב שני של גליות. ובו ג סעיפים: בגליות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני ומנדין למי שמזלזל בו ואם הוא צורבא דרבנן אין מחמירין לנדותו אלא מלקין אותו: תצז דיני הכנה ביום טוב. ובו יז סעיפים: אין צדין דגים מן הביברים: הגה אפי' במקום שאינם מחוסרים צידה לפי שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך: (המגיד פ"ב) תצח דיני שחיטה ביום טוב. ובו כ סעיפים: אין מראין סכין לחכם בי"ט לראות אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימת' וילך ויחדדנה במשחז' וחכם שראה סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים: הגה ועכשיו בזמן הזה שכל שוחט רואה סכין בעצמו כל הרוצה לשחוט בי"ט יבדוק סכינו מעי"ט ולא ביום טוב שמא ישחיזנו (ד"ע ומהרי"ל והגהות שחיטה) מיהו אם לא בדקו מעי"ט והוא שעת הדחק יכול לבדקו ביום טוב: (שחיטות ישנים) : תצט דיני מליגה ומליחה ביום טוב. ובו ה סעיפים: אין מרגילין בי"ט כיצד הוא מרגיל זה המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע מפני שטורח בהפשט זה טורח גדול ואין בו צורך למועד: תק הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג וסדר מליחתו. ובו ו סעיפים: אין קונין בשר בפיסוק דמים לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים וכן לא יאמר לו הריני שותף עמך בסלע אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים ומביא שתי בהמות ויאמר זו כזו ולמחר שמין הנשאר כפי ששוה כך יפרע לו: הגה וי"א דדוקא ישראל לגבי ישראל שרי בכהאי גונא אבל ישראל עם עכו"ם אפי' בכהאי גונא אסור: [הגהות אשירי פרק אין צדין] : תקא עצים האסורים והמותרים בי"ט. ובו ז סעיפים: אין מבקעין עצים מן הקורות שעומדות לבנין ולא מקורה שנשברה בי"ט אפי' אם היתה רעועה מעי"ט וקר תקב דיני האש ביום טוב. ובו ד סעיפים: אין מוציאין האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים ואין עושים פחמים ואין נופחין במפוח אלא בשפופרת ונהגו היתר במפוח של בעלי בתים ע"י שינוי להפכו מלמעלה למטה: הגה ומותר לכסות האש בכלי או בעפר מוכן אם אינו מכבהו ודוקא לצורך יום טוב ראשון אבל לצורך יום טוב שני אסור (מהרי"ל) : העושה מדור' בי"ט כשהוא עורך את העצים אינו מניח זה על זה עד שיסדר המערכה מפני שנראה כבונה אלא או שופך העצים בעירבוב או עורך בשינוי כיצד מניח עץ למעלה ומניח אחר תחתיו ואחר תחתיו עד שהוא מגיע לארץ וכן הקדרה אוחז אות' ומכניס האבנים תחתיה אבל לא יניחנה על גבי האבנים וכן המטה אוחז (הקרשים) למעלה ומכניס הרגלים תחתיהם אפילו ביצים לא יעמיד אותם שורה על גבי שורה עד שיעמדו כמו מגדל אלא ישנה ויתחיל מלמעלה למטה וכן כל כיוצא בזה צריך שינוי: הגה וכן שלחן שיש לו דפנות המגיעות לארץ (תוספות) צריך שנוי אבל מותר להושיב שלחן שלנו על רגליו ואין בזה משום בנין ויש אומרים דאפי' מגיע לארץ כל זמן שאינו צריך לאויר של תחתיו שרי: (טור) תקג שלא להכין מיום טוב לחבירו. ובו ב סעיפים: אסור לאפות או לבשל או לשחוט בי"ט לצורך מחר אפי' הוא שבת או יום טוב ואפי' בשני ימים של ר"ה אבל ממלאה אשה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת: הגה וכל שכן שיכול לשחוט אע"פ שאינו צריך אלא לכזית (סמ"ק) וכן יכולה לבשל הרבה קדרות ולאכול מכל אחת מעט [ב"י ורבי' ירוחם ותשובת הרשב"א] ודוקא קודם אכילה אבל אחר אכילה אינה יכולה לבשל ולומר אוכל ממנה כזית דהוי הערמה מיהו אם עברה ובשלה [או שחטה] מותר לאכלו: תקד דיני התבלין בי"ט. ובו ד סעיפים: דכין את התבלין כדרכן שאם ידוך אותם מבעוד יום יפיג טעמן אבל מלח אינו נדוך בי"ט אלא א"כ הטה המכתשת או שידוך בקערה וכיוצא בה כדי שישנה שאם שחק המלח מערב י"ט לא יפיג טעמו ואין שוחקין את הפלפלין ולא את החרדל ברחיים שלהם משום דהוי כעובדין דחול [אלא] דך אותם במדוכה ככל התבלין: הגה ומיהו נוהגין לשנות קצת במדיכת תבלין (הגהות מיימוני פ"ג בשם סמ"ג) וכן ראוי להורות: תקה דין החולב בהמה ביום טוב. ובו סעיף אחד: בהמה שהיא עומדת לאכיל' ורוצה לחלוב אותה לאכול החלב אם לקדירה שאין בה אוכלין אסור ואם יש בה אוכלין מותר וכגון שבא החלב לתקנו או שיש בה פירורין והחלב נבלע בהם אבל החולב כל צאנו לא הותר מפני פרוסה שנותן בכלי: הגה ועכו"ם החולב בהמה ביום טוב וישראל רואהו יש להקל [רשב"א בתש תקו דיני לישה ביום טוב. ובו ט סעיפים: אין מודדין קמח ביום טוב כדי ללוש אלא יקח באומד הדעת: הגה ומותר ליקח קמח מן הכלי אף על פי שעושה גומא בקמח [ר"ן פ"ק דביצה ופרק כירה] : תקז דין אפייה ביום טוב. ובו ז סעיפים: אופין בפורנ"י דהיינו תנורים שלנו הגדולים ופיהם בצדם ובלבד שלא תהא חדש' דחיישי' שמא תפחת ויפסד הלחם וימנע משמח' י"ט ומחמין חמין באנטיכי [פי' יורה גדולה] : תקח דברים האסורים בי"ט להכנת צלי. ובו ב סעיפים: אין מלבנים את האבנים לצלות או לאפות עליהם מפני שמחסמן ואין שוברים את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות עליהם ואין פוצעין את הקנה לעשותו כמו שפוד לצלות בו: תקט כמה דינים פרטיים להלכות י"ט. ובו ז סעיפים: שפוד שנרצף אע"פ שהוא יכול לפשטו בידו אין מתקנין אותו: הגה ודוקא שיוכל לצלות בו בלא תקון אבל אם אינו יכול לצלות בו כך ונשבר ביום טוב מותר לתקנו (טור) ואין מורין כן לרבים (רבי' ירוחם ח"ג) שלא יבאו לתקן גם כן בנשבר מעי"ט והוא הדין לכל מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב י"ט : תקי כמה דברים האסורים לעשות ביו"ט ואיזה מהם מותרים ע"י שינוי. ובו יא סעיפים: מוללין מלילות ומפרכין קטניות כדרכן בי"ט ומנפח מעט מעט ואוכל ואפי' בקנון ותמחוי אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה: תקיא הבערה ולהחם מים מותר בי"ט. ובו ד סעיפים: מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה: הגה י"א דאסור להחם בית החורף ביום טוב דלפעמים אין הקור גדול ואינו אלא למפונקים והוי כמרחץ ומוגמר דאסור (ב"י בשם תש תקיב שלא לבשל לצורך עכו"ם בי"ט. ובו ג סעיפים: אין מבשלים לצורך עכו"ם ביום טוב לפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו ודוקא להזמינו: הגה לביתו אבל לשלוח לביתו על ידי עכו"ם שרי (הגהו' מיימוני פ"א בשם א"ז) אבל עבדו ושפחתו וכן שליח שנשתלח לו וכן עכו"ם שבא מאליו מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילו: הגה ומותר להרבות בשביל עבדו ושפחתו באותה קדירה שמבשל בה לעצמו (מרדכי פ"ב דביצה) אבל לשאר עכו"ם בכל ענין אסור (א"ח ותוס') וישראל האופה בתנור של עכו"ם וצריך לתת לו פת אחד לא ייחד לעכו"ם אחד קודם אפייה דאז אופה של עכו"ם אלא יאפה סתם ויתן לו אח"כ א' (כל בו) : תקיג דין ביצה שנולדה בי"ט. ובו ח סעיפים: ביצה שנולדה בי"ט אסור ליגע בה: הגה (דהיינו לטלטלה) (מרדכי ריש ביצה ופ' כל הכלים) וכל שכן שלא לאכלה ואם נתערבה אפי' באלף כולן אסורות: תקיד שלא לכבות ביום טוב. ובו יא סעיפים: אסור לכבות דליקה בי"ט ואפי' אם רואה ביתו שנשרף אם אין שם סכנת נפשות ואין מכבין הבקעת אפי' כדי שלא יתעשן הבית או הקדירה או כדי לשמש מטתו: הגה ויש אומרים דוקא אם אפשר להציל הקדירה בלא כבוי אבל אם אי אפשר להציל או לבשל הקדירה בענין אחר רק שיכבה מותר לכבות [הרא"ש ומרדכי ור"ן פ"ב דביצה ורשב"א וטור] וכן נראה לי עיקר וכן בבית אם ישרף הבית לא יהיה לו מקו' לאכול שם ויפסיד סעודתו מותר לכבות אבל אם יש לו בית אחר לאכול שם אסור לכבות משום הפסד ממונו [ב"י בשם אורחת חיים] : תקטו דין דברים הבאים בי"ט חוץ לתחום. ובו ט סעיפים: עכו"ם שהביא דורון לישראל בי"ט אם יש ממינו במחובר או שמחוסר צידה אסור אף למי שלא הובא בשבילו לאוכלו בו ביום [ואפי' עבר ונתן לפיו ולעסו אסור לבלעו] [ר"ש בפי' המשנה בפ"ב דתרומות] ואפי' לטלטלן אסור ולערב מותרין בכדי שיעשו ובשני ימים טובים של גליות אם הובא ביום ראשון מותר מיד בליל י"ט שני בכדי שיעשו: הגה ויש מחמירין לאסרו עד מוצאי י"ט שני [טור בשם ר"ת ורש"י וסמ"ג] ונוהגין להחמיר אם אינו לצורך י"ט לצורך אורחים ובכה"ג דאז נוהגין להקל לאחרים שלא הובא בשבילן [תה"ד סימן ע"ח] וכן אם הובא בי"ט שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו אבל בשני ימים של ראש השנה או בי"ט הסמוך לשבת בין מלפניו בין מאחריו אם הובא בראשון צריך להמתין עד מוצאי י"ט ושבת בכדי שיעשו ושיעור כדי שיעשו היינו כדי שילך העכו"ם למקום שליקט ויגמור המלאכה ויחזור לכאן ואם נסתפק לו מהיכן הביאן שיעורן כדי שיבואו מחוץ לתחום: תקטז דין איזה דברים מותרים לשלוח בי"ט. ובו ג סעיפים: מותר לשלוח לחבירו בי"ט בהמה חיה ועוף אפילו חיים ויינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה לפי שמחוסרת טחינה שהיא מלאכה האסורה בי"ט: תקיז באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל. ובו ד סעיפים: לומר לחנוני לתת לו ביצים או אגוזים או שאר מיני מאכל ומשתה דינו בי"ט כמו בשבת (כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ג סעיף ד') ואם הוא עכו"ם אסור ליקח ממנו דבר שבמינו במחובר או שבמינו מחוסר צידה אלא א"כ ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום וכן לא יקח ממנו ביצים שמא נולדו היום אבל דבר שאין בו משום מחובר ולא משום צידה ולא משום נולד מותר ליקח ממנו אפי' הובא היום מחוץ לתחום וכן קמח שנטחן היום בעיר שר תקיח דיני הוצאה מרשות לרשות בי"ט. ובו ט סעיפים: מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך כגון קטן ולולב וספר תורה וכלים: הגה הצריכים לו קצת או שמתיירא שלא יגנובו או שאר פסידא [הגהות סמ"ק ור' ירוחם] אבל אבנים וכיוצא בהן אסור: הגה ומותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא (תוס' ור' ירוחם) ואם הניח עירוב מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי אע"פ שאינן לצורך היום כלל [ר"ן פ"ב דביצה] : תקיט צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך י"ט. ובו ה סעיפים: מסלקין תריסי [פי' קרשים שנועלין בהם החנויות] חנויות ומחזירין אותם בי"ט כדי שיוציא תבלין שהוא צריך להן ולא ימנע משמחת יו"ט במה דברים אמורים כשיש להם ציר באמצע אבל יש להם ציר מן הצד אסור גזירה שמא יתקע ושאין להם ציר מן הצד כל עיקר אפי' בבית מותר להחזיר: תקכ לכבד הבית. ובו סעיף אחד: לכבד הבי' כדינו בשב' כך דינו בי"ט: [וע' לעיל סי' של"ז] : תקכא דין שלשול פירות בי"ט ממקום למקום. ובו ג סעיפים: משילין פירות דרך אר תקכב קצת דברים האסורים לטלטל בי"ט. ובו ד סעיפים: אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו (ודין חיגר דינו בי"ט כמו בשבת וע' לעיל סי' ש"א סעיף י"ז) : תקכג דינים הנוהגים בבהמות בי"ט. ובו ד סעיפים: מסירים זבובים הנתלים בבהמה אע"פ שהן עושים חבורה: תקכד כמה דברים האסורים ביום טוב. ובו ב סעיפים: אין עולין על גב אילן ולא רוכבין על גב בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מטפחין להכות כף על כף ולא מרקדין ולא דנין ולא מקדשין ולא כונסין ולא מיבמין ולא מגרשין ולא חולצין ולא מקדישין ולא מחרימין ולא מפרישין תרומה ומעשרות: הגה ודין פדיון הבן כדינו בשבת כך דינו ביו"ט וע"ל סי' של"ט סעיף ד' : תקכה דין הלואה ביום טוב. ובו ב סעיפים: הלואת י"ט ניתנה ליתבע בדין (וע"ל סי' ש"ז סעיף י"א) : תקכו דין מת ביום טוב. ובו יב סעיפים: מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' (לא יתעסקו בו ישראל ואפי' יסריח ואי אפשר בעממין אבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום (וע"ל סי' ד"ש) ואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולהחם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב) : תקכז דיני עירוב תבשילין. ובו כד סעיפים: יו"ט שחל להיות בערב שבת לא יבשל בתחלה לצורך שבת בקדירה בפני עצמה אבל מבשל הוא כמה קדירות לי"ט ואם הותיר הותיר לשבת וע"י עירוב מבשל בתחילה לשבת (פי' ענין העירוב הוא שיבשל ויאפה מי"ט לשבת עם מה שבשל ואפה כבר מעי"ט לשם שבת ונמצא שלא התחיל מלאכה בי"ט אלא גמר אותה) : הגה ומותר להניח עירוב זה אפי' ספק חשיכה (מרדכי ס"פ במה מדליקין) : תקכח דיני עירובי חצרות בי"ט. ובו ב סעיפים: יו"ט אין צריך עירובי חצירות ושתופי מבואות אבל עירוב תחומין צריך וכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות עירובי תחומין: תקכט דיני שמחת יו"ט. ובו ד סעיפים: מצות י"ט לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה ואל יצמצם בהוצאת י"ט וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת: הגה ואסור לאכול ממנחה ולמעלה בערב יום טוב כמו בשבת שזהו מכלל הכבוד (רמב"ם פ"ו) מיהו אם עי"ט שבת יכול לקיים סעודה שלישית ויאכל מעט פת לכבוד י"ט ומצוה ללוש פת בערב יום טוב לכבוד יום טוב (מהרי"ל הל' י"ט) כמו בערב שבת כמו שנתבאר לעיל סי' רמ"ב: וחייב לבצוע על שתי ככרות ולקבוע כל סעודה על היין ובגדי יו"ט יהיו יותר טובים משל שבת ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית וביום טוב מאחרין לבוא לבית הכנסת וממהרין לצאת משום שמחת יו"ט: (גמרא פ' הקורא עומד) : קיצור שו״ע

Loading…

Cross-references are a working draft — Shulchan Aruch & Mishnah Berurah share simanim; Shulchan Aruch HaRav and Kitzur mappings are being refined.

Platforms for Torah & Tefillah.

Daily Learning

Today
Daily Rambam · 3 Perakim
Daily Rambam · 1 Perek
Mishneh Torah
Today's Tanya
Tanya
Chitas

Online Tools

Today
Jewish Calendar
Zmanim
Tehillim
Tanach
Rambam
Name Pesukim
Personalities
Daven for Eretz Yisroel
Shiurim

Apps

All Apps
Jewish Learning

Tanach

Torah
Nevi'im
Kesuvim

Account

Login

© 2026 Shafeh.org

—

—

0:00 0:00

On this page: Selected: “”

Ask a follow-up