Chapter 141

א׳ מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֣ה קְ֖רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י הַֽאֲזִ֥ינָה ק֜וֹלִ֗י בְּקָרְאִי־לָֽךְ:

ב׳ תִּכּ֚וֹן תְּפִלָּתִ֣י קְטֹ֣רֶת לְפָנֶ֑יךָ מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֜פַּ֗י מִנְחַת־עָֽרֶב:

ג׳ שִׁיתָ֣ה יְ֖הֹוָה שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֜צְּרָ֗ה עַל־דַּ֥ל שְׂפָתָֽי:

ד׳ אַל־תַּֽ֚ט לִבִּ֨י | לְדָבָ֪ר | רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֚ל עֲלִל֨וֹת | בְּרֶ֗שַׁע אֶת־אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי־אָ֑וֶן וּבַל־אֶ֜לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם:

ה׳ יֶֽהֶלְמֵ֚נִי צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְיֽוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֖אשׁ אַל־יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי־ע֥וֹד וּ֜תְפִלָּתִ֗י בְּרָעֽוֹתֵיהֶֽם:

ו׳ נִשְׁמְט֣וּ בִידֵי־סֶ֖לַע שֹֽׁפְטֵיהֶ֑ם וְשָֽׁמְע֥וּ אֲ֜מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ:

ז׳ כְּמ֚וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ נִפְזְר֥וּ עֲ֜צָמֵ֗ינוּ לְפִ֣י שְׁאֽוֹל:

ח׳ כִּ֚י אֵלֶ֨יךָ | יֱהֹוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י בְּכָ֥ה חָ֜סִ֗יתִי אַל־תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי:

ט׳ שָׁמְרֵ֣נִי מִֽידֵי־פַ֖ח יָ֣קְשׁוּ לִ֑י וּ֜מֹֽקְשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן:

י׳ יִפְּל֣וּ בְמַכְמֹרָ֣יו רְשָׁעִ֑ים יַ֥חַד אָֽ֜נֹכִ֗י עַ֣ד אֶֽעֱבֽוֹר: