אגרת ה
טו אב יג מנחם אב וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. וּפֵירֵשׁ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ כוּ׳״, ״בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַאן עָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּכָל יוֹמָא מַאן דְּיָהִיב צְדָקָה לְמִסְכְּנֵי כוּ׳״.
וְיוּבַן, בְּהַקְדִּים מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: ״כִּי בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״ – ״בְּה׳ נִבְרָא עוֹלָם הַזֶּה, בְּיוּ״ד נִבְרָא עוֹלָם־הַבָּא״. פֵּירוּשׁ, שֶׁהַתַּעֲנוּג שֶׁמִּתְעַנְּגִים נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הַמֵּאִיר בְּגַן עֵדֶן עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן, הוּא, שֶׁמִּתְעַנְּגִים בְּהַשָּׂגָתָם וְהַשְׂכָּלָתָם, שֶׁמַּשְׂכִּילִים וְיוֹדְעִים וּמַשִּׂיגִים אֵיזֶה הַשָּׂגָה בְּאוֹר וְחַיּוּת הַשּׁוֹפֵעַ שָׁם מֵאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת גִּילּוּי לְנִשְׁמָתָם וְרוּחַ בִּינָתָם, לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי מַעֲשָׂיו, וְלָכֵן נִקְרָא עוֹלָם־הַבָּא בְּשֵׁם ״בִּינָה״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
וְהַשְׁפָּעָה זוֹ נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה, שֶׁהוּא מְקוֹר הַהַשְׂכָּלָה וְהַהַשָּׂגָה הַנִּקְרָא בְּשֵׁם בִּינָה, וְהוּא קַדְמוּת הַשֵּׂכֶל קוֹדֶם שֶׁבָּא לִכְלַל גִּילּוּי הַשָּׂגָה וַהֲבָנָה, רַק עֲדַיִין הוּא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר, רַק שֶׁמְּעַט מִזְּעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם שׁוֹפֵעַ וְנִמְשָׁךְ מִשָּׁם לִבְחִינַת בִּינָה, לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג שֵׂכֶל הַנֶּעְלָם, וְלָכֵן נִקְרָא בְּשֵׁם ״נְקוּדָּה בְּהֵיכָלָא״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְזוֹ הִיא תְּמוּנַת יוּ״ד שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא. וְנִקְרָא ״עֵדֶן״, אֲשֶׁר עָלָיו נֶאֱמַר: ״עַיִן לֹא רָאֲתָה״ כוּ׳. וְנִקְרָא ״אַבָּא יָסַד בְּרַתָּא״.
פֵּירוּשׁ, כִּי הִנֵּה הִתְהַוּוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר הַיּוֹצְאוֹת מֵה׳ מוֹצָאוֹת הַפֶּה אֵינָן דָּבָר מוּשְׂכָּל וְלֹא מוּטְבָּע בְּטֶבַע מוֹצָאוֹת הַלָּלוּ, לְהוֹצִיא מִבְטָא הָאוֹתִיּוֹת עַל־יְדֵי הַהֶבֶל וְהַקּוֹל הַמַּכֶּה בָּהֶן עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע וְלֹא עַל פִּי דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל. כְּגוֹן הַשְּׂפָתַיִם, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁאוֹתִיּוֹת בומ״פ יוֹצְאוֹת מֵהֶן, אֵין הַטֶּבַע וְלֹא הַשֵּׂכֶל נוֹתֵן לִיצִיאַת מִבְטָא אַרְבַּע חֶלְקֵי שִׁינּוּיֵי בִּיטּוּי אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, עַל פִּי שִׁינּוּיֵי תְּנוּעַת הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁמִּתְנוֹעַנְעוֹת בְּהֶבֶל אֶחָד וְקוֹל אֶחָד הַפּוֹגֵעַ בָּהֶן בְּשָׁוֶה, וְאַדְּרַבָּה, שִׁינּוּי הַתְּנוּעוֹת שֶׁבִּשְׂפָתַיִם הוּא לְפִי שִׁינּוּי בִּיטּוּי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבִּרְצוֹן הַנֶּפֶשׁ, לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם כִּרְצוֹנָהּ, לוֹמַר אוֹת ב׳ אוֹ ו׳ אוֹ מ׳ אוֹ פ׳. וְלֹא לְהֵיפֶךְ, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַנֶּפֶשׁ וְכַוָּנָתָהּ לַעֲשׂוֹת שִׁינּוּי תְּנוּעוֹת הַשְּׂפָתַיִם כְּמוֹ שֶׁהֵן מִתְנַעַנְעוֹת עַתָּה בְּבִיטּוּיֵי ד׳ אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ מִתְכַּוֶּונֶת וְיוֹדַעַת לְכַוֵּין כְּלָל שִׁינּוּי תְּנוּעוֹת הַשְּׂפָתַיִם בְּשִׁינּוּיִים אֵלּוּ.
וְיוֹתֵר נִרְאֶה כֵּן בְּבִיטּוּי הַנְּקוּדּוֹת, שֶׁכְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ רְצוֹנָהּ לְהוֹצִיא מִפִּיהָ נְקוּדַּת קָמַץ אֲזַי מִמֵּילָא נִקְמָצִים הַשְּׂפָתַיִם, וּבְפַתָּח נִפְתָּחִים הַשְּׂפָתַיִם, וְלֹא שֶׁרְצוֹן הַנֶּפֶשׁ לִקְמוֹץ וְלֹא לִפְתּוֹחַ כְּלָל וּכְלָל. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּדָבָר הַפָּשׁוּט וּמוּבָן וּמוּשְׂכָּל לְכָל מַשְׂכִּיל, שֶׁמִּבְטָא הָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקוּדּוֹת הוּא לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל הַמּוּשָּׂג וּמוּבָן, אֶלָּא מִשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם וְקַדְמוּת הַשֵּׂכֶל שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, וְלָכֵן אֵין הַתִּינוֹק יָכוֹל לְדַבֵּר, אַף שֶׁמֵּבִין הַכֹּל:
טז אב יד מנחם אב אַךְ הָאוֹתִיּוֹת הֵן בִּבְחִינַת חוֹמֶר וְצוּרָה, הַנִּקְרָא פְּנִימִית וְחִיצוֹנִית, כִּי הֲגַם שֶׁמְּקוֹרָן הוּא מִקַּדְמוּת הַשֵּׂכֶל וּרְצוֹן הַנֶּפֶשׁ, זוֹ הִיא בְּחִינַת צוּרַת שִׁינּוּי הַמִּבְטָא שֶׁבְּכ״ב אוֹתִיּוֹת, אֲבָל בְּחִינַת הַחוֹמֶר וְגוּף הִתְהַוּוּתָן, וְהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּתָן, הוּא הַהֶבֶל הַיּוֹצֵא מֵהַלֵּב, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְהַוֶּה קוֹל פָּשׁוּט הַיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן, וְאַחַר כָּךְ נֶחְלָק לְכ״ב הֲבָרוֹת, וּבִיטּוּי כ״ב אוֹתִיּוֹת בְּה׳ מוֹצָאוֹת הַיְדוּעוֹת: אחה״ע מֵהַגָּרוֹן, גיכ״ק מֵהַחֵיךְ כוּ׳. וּמִבְטָא הַהֶבֶל הוּא אוֹת ה׳ ״אָתָא קַלִּילָא כוּ׳״, וְהוּא מְקוֹר הַחוֹמֶר וְגוּף הָאוֹתִיּוֹת טֶרֶם הִתְחַלְּקוּתָן לְכ״ב, וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁ״עוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּה׳״:
טו מנחם אב וְהִנֵּה, הֲגַם שֶׁהִיא ה׳ תַּתָּאָה, ה׳ אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּשֵׁם הַוָיָ׳, וְרַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ זֶה עַל פָּסוּק: ״כִּי בְּיָהּ״, הַיְינוּ לְפִי שֶׁמְּקוֹרָהּ וְרֵאשִׁיתָהּ לָבֹא לִבְחִינַת גִּילּוּי מֵהֶעְלֵם הַיּוּ״ד הוּא מוּשְׁפָּע וְנִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת ה׳ עִילָּאָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הִתְפַּשְּׁטוּת אוֹרֶךְ וְרוֹחַב, לְהוֹרוֹת עַל בְּחִינַת בִּינָה, שֶׁהִיא הִתְפַּשְּׁטוּת הַשֵּׂכֶל הַנֶּעְלָם בִּבְחִינַת גִּילּוּי וְהַשָּׂגָה בְּהַרְחָבַת הַדַּעַת, וְהַשְׁפָּעָתָהּ מִסְתַּיֶּימֶת בַּלֵּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים, דְּ״בִינָה לִבָּא, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין״, וּמִשָּׁם יוֹצֵא הַהֶבֶל מְקוֹר גִּילּוּי גּוּף הָאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, הַמִּתְגַּלּוֹת בְּה׳ מוֹצָאוֹת מֵהֶעְלֵם הַיּוּ״ד.
וּתְמוּנַת ה׳ תַּתָּאָה בִּכְתִיבָתָהּ גַּם כֵּן בְּהִתְפַּשְּׁטוּת אוֹרֶךְ וְרוֹחַב, מוֹרָה עַל הִתְפַּשְּׁטוּת בְּחִינַת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, ״מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים״, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה וּלְד׳ סִטְרִין, הַמִּתְפַּשְּׁטוֹת וְנִמְשָׁכוֹת מֵאוֹתִיּוֹת דְּבַר ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּקֹהֶלֶת: ״בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן״, כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
[וּלְהָבִין מְעַט מִזְּעֵיר עִנְיַן וּמַהוּת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בֵּאלֹהוּת, שֶׁאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְלֹא הַנֶּפֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּדֶרֶךְ אֲרוּכָּה וּקְצָרָה (בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים חֵלֶק ב פְּרָקִים י״א וְי״ב, עַיֵּין שָׁם)]:
יז אב טז מנחם אב אַךְ בֵּיאוּר הָעִנְיָן, לָמָּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה שֶׁעוֹלָם הַזֶּה דַוְקָא נִבְרָא בְּה׳? הִנֵּה יָדוּעַ לְכָל חַכְמֵי לֵב, כִּי רִיבּוּי הָעוֹלָמוֹת וְהַהֵיכָלוֹת אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו״, וּבְכָל הֵיכָל וּגְדוּד אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא רִבְבָן מַלְאָכִים, וְכֵן נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה־חַיָּה־יְחִידָה מַדְרֵגוֹת לְאֵין קֵץ, וּבְכָל עוֹלָם וְהֵיכָלוֹת מֵרִיבּוּי הֵיכָלוֹת שֶׁבַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה.
הִנֵּה כָּל רִיבּוּיִים אֵלּוּ, רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי עַד אֵין קֵץ מַמָּשׁ, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וְנִשְׁפָּע מֵרִיבּוּי צֵירוּפֵי כ״ב אוֹתִיּוֹת דְּבַר ה׳, הַמִּתְחַלְּקוֹת גַּם כֵּן לְצֵירוּפִים רַבִּים עַד אֵין קֵץ וְתַכְלִית מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יְצִירָה: ״שִׁבְעָה אֲבָנִים בּוֹנוֹת חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבָּעִים בָּתִּים, מִכָּאן וְאֵילַךְ צֵא וַחֲשׁוֹב מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר כוּ׳״.
וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ בְּמַעֲלוֹת וּמַדְרֵיגוֹת הַמַּלְאָכִים וּנְשָׁמוֹת כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי מַעֲלוֹת וּמַדְרֵיגוֹת חֲלוּקוֹת לְאֵין קֵץ, גָּבוֹהַּ עַל גָּבוֹהַּ – הִנֵּה הַכֹּל נִמְשָׁךְ לְפִי חִילּוּפֵי הַצֵּירוּפִים וְהַתְּמוּרוֹת בְּאַ״תּ בַּ״שׁ כוּ׳ (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּפֶרֶק י״ב). אַךְ דֶּרֶךְ כְּלָל, הִנֵּה כּוּלָּם בַּעֲלֵי חָכְמָה וָדַעַת, וְיוֹדְעִים אֶת בּוֹרְאָם, מִפְּנֵי הֱיוֹת חַיּוּתָם מִפְּנִימִיּוּת הָאוֹתִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מִבְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל.
יח אב אַךְ הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, עִם הַחַיּוּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, קָטָן מֵהָכִיל וְלִסְבּוֹל אוֹר וְחַיּוּת מִבְּחִינַת צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וּפְנִימִיּוּתָן, לְהָאִיר וּלְהַשְׁפִּיעַ בּוֹ בְּלִי לְבוּשׁ וְהֶסְתֵּר כְּמוֹ שֶׁמְּאִירוֹת וּמַשְׁפִּיעוֹת לִנְשָׁמוֹת וּמַלְאָכִים, רַק הַהֶאָרָה וְהַהַשְׁפָּעָה בָּאָה וְנִשְׁפָּע לָעוֹלָם הַזֶּה מִבְּחִינַת חוֹמֶר וְגוּף הָאוֹתִיּוֹת וְחִיצוֹנִיוּתָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַהֶבֶל, הַמִּתְחַלֵּק לְז׳ הֲבָלִים שֶׁבְּקֹהֶלֶת שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.
וְהוּא ״מוֹצָא פִי ה׳״ הַמִּתְלַבֵּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכָל צְבָאָיו לְהַחֲיוֹתָם, וּבְתוֹכוֹ מְלוּבֶּשֶׁת בְּחִינַת צוּרַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר וְהַמַּחֲשָׁבָה, מִמִּדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וְכוּ׳, הַמְיוּחָדוֹת בְּאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּתַכְלִית (וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת הַכֵּלִים דְּמַלְכוּת דַּאֲצִילוּת, הַמְרוּמָּזוֹת בְּה׳ שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא, הֵם יָרְדוּ וְנַעֲשׂוּ נְשָׁמָה לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה). וְכֵן כָּתוּב בַּתִּקּוּנִים שֶׁהַיּוּ״ד הוּא בַּאֲצִילוּת כוּ׳, וְה׳ תַּתָּאָה מְקַנֶּנֶת בַּעֲשִׂיָּה:
יט אב יז מנחם אב וְהִנֵּה, בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן לְמָשָׁל, מִי שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל לְהַשְׂכִּיל נִפְלְאוֹת חָכְמָה, וּמְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאוֹת אֶחָד מִדִּבּוּרוֹ, הִנֵּה זֶה הוּא צִמְצוּם עָצוּם וִירִידָה גְדוֹלָה לְחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה, כָּכָה מַמָּשׁ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, וְיָתֵר מִזֶּה לְאֵין קֵץ – הָיָה צִמְצוּם גָּדוֹל עָצוּם וְרַב, כַּאֲשֶׁר ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״, בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״, הִיא אוֹת ה׳ שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא, ״אָתָא קַלִּילָא״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״בְּהִבָּרְאָם״ – ״בְּה׳ בְּרָאָם״, הִיא מְקוֹר הַט׳ מַאֲמָרוֹת שֶׁנִמְשְׁכוּ מִמַּאֲמָר רִאשׁוֹן ״בְּרֵאשִׁית״ דְּ״נַמֵי מַאֲמָר הוּא״, הִיא בְּחִינַת חָכְמָה הַנִּקְרֵאת ״רֵאשִׁית״.
אַךְ אָז הָיְתָה הַמְשָׁכָה וִירִידָה זוֹ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא כְּלָל, כִּי ״אָדָם אַיִן לַעֲבוֹד כוּ׳״, רַק ״כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא״, וְ״עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה״. וְזֶהוּ ״בְּהִבָּרְאָם״ – ״בְּאַבְרָהָם״, כִּי ״חֶסֶד לְאַבְרָהָם״ כוּ׳.
כ אב אַךְ אַחַר בְּרִיאַת הָאָדָם ״לְעָבְדָהּ כוּ׳״, אֲזַי כָּל אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא לְעוֹרֵר מִדַּת חֶסֶד עֶלְיוֹן, הוּא בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, בִּצְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה. לָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: כָּל הָאוֹמֵר אֵין לוֹ אֶלָּא תּוֹרָה בְּלִי גְּמִילוּת חֲסָדִים, אֲפִילוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ, אֶלָּא לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים.
כִּי הִנֵּה, הֲגַם דְּ״אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקַת״, וּבְאוֹרַיְיתָא מִתְקַיֵּים עָלְמָא וּבְאִינוּן דְּלָעָאן בָּהּ, כִּי בְּדִבּוּרָם מַמְשִׁיכִים הֶאָרוֹת וְהַשְׁפָּעוֹת (נוסח אחר: וְהַשְׁרָאוֹת) חָכְמָה עִילָּאָה, מְקוֹר הַתּוֹרָה – לִבְחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ אֶלָּא בּוֹנָיִךְ״ הֲרֵי הַמְשָׁכָה זוֹ הִיא בְּחִינַת יְרִידָה גְדוֹלָה, וְלָזֶה צָרִיךְ לְעוֹרֵר חֶסֶד עֶלְיוֹן, הַנִּמְשָׁךְ כַּמַּיִם מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ, בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, בִּצְדָקָה וָחֶסֶד תַּתָּאָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִים חַיִּים וָחֶסֶד, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וְנִדְכָּאִים.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ כוּ׳, כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל כוּ׳, כִּי אֲנִי ה׳ עוֹשֶׂה חֶסֶד כוּ׳״, כִּי הַחֶסֶד הוּא הַמַּמְשִׁיךְ חַיֵּי הַחָכְמָה לְמַטָּה, וְאִם לָאו, הֲרֵי נִקְרֵאת ״חָכְמָתוֹ״ לְבַדּוֹ, בְּלִי הַמְשָׁכַת חַיִּים מִמֶּנָּה חַס וְשָׁלוֹם.
יח מנחם אב וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶׁאָמַר הָאֲרִיזַ״ל, שֶׁיֵּשׁ ב׳ מִינֵי נְשָׁמוֹת בְּיִשְׂרָאֵל – נִשְׁמוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יְמֵיהֶם, וְנִשְׁמוֹת בַּעֲלֵי מִצְוֹת הָעוֹסְקִים בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים. דְּלִכְאוֹרָה, הֲרֵי גַּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְרִיכִים לַעֲסוֹק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁ״אֲפִילוּ תּוֹרָה אֵין לוֹ״.
אֶלָּא שֶׁהַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁתּוֹרָתָן עִיקָּר וְרוֹב יְמֵיהֶם בָּהּ, וּמִיעוּט יְמֵיהֶם בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, הִנֵּה פְּעוּלַּת אִתְעָרוּתָם דִּלְתַתָּא לְעוֹרֵר חֶסֶד עֶלְיוֹן, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹרִיד אוֹר־אֵין־סוֹף הַמְלוּבָּשׁ בְּחָכְמָה עִילָּאָה, מְקוֹר תּוֹרַת ה׳ שֶׁבְּפִיהֶם, הוּא רַק לְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּבְּרִיאָה עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתַּלְמוּד, וְלַמַּלְאָכִים שֶׁבַּיְצִירָה עַל־יְדֵי לִימּוּד הַמִּשְׁנָה, יַעַן הֱיוֹת חַיּוּת הַנְּשָׁמוֹת וְהַמַּלְאָכִים נִשְׁפָּעוֹת מִצֵּירוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּיבּוּר, הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, – וּמְקוֹר הָאוֹתִיּוֹת הוּא מֵחָכְמָה עִילָּאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
אַךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהוֹרִיד הֶאָרָה וְחַיּוּת מִבְּחִינַת הֶבֶל הָעֶלְיוֹן ה׳ תַּתָּאָה לָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, שֶׁהוּא צִמְצוּם גָּדוֹל בְּיֶתֶר עֹז, לֹא דַי בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים מִיעוּט יְמֵיהֶם בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, אֶלָּא עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דְּבַעֲלֵי מִצְוֹת הָעוֹסְקִים רוֹב יְמֵיהֶם בִּצְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים בְּחֵלֶק א׳ פֶּרֶק ל״ד). וְלָכֵן נִקְרְאוּ ״תָּמְכֵי אוֹרַיְיתָא״, וְהֵן בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת נֶצַח וְהוֹד, לִהְיוֹתָן מַמְשִׁיכִין אוֹר הַתּוֹרָה לְמַטָּה לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה.
וּבָזֶה יוּבַן לָמָּה נִקְרָא הַצְּדָקָה בְּשֵׁם ״מַעֲשֶׂה״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם״, עַל שֵׁם שֶׁפְּעוּלָּתָהּ לְהַמְשִׁיךְ אוֹר ה׳ לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה. וְזֶהוּ דִּקְדּוּק לְשׁוֹן זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: ״מַאן דְּעָבִיד שְׁמָא קַדִּישָׁא״ – ״דְּעָבִיד״ דַּיְיקָא, כִּי בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא בִּצְדָקָה וָחֶסֶד תַּתָּאָה מְעוֹרֵר חֶסֶד עֶלְיוֹן, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר־אֵין־סוֹף מִבְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה יוּ״ד שֶׁל שֵׁם, לְה׳ שֶׁל שֵׁם, בְּחִינַת הַדִּבּוּר וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לְעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה.
וְעַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, לְהַבְדִּיל הַבְדָּלוֹת אֵין קֵץ, כְּמוֹ שֶׁאָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא לַאֲחֵרִים (וְלֹא כְּשֶׁהוּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ), וְאָז מְצַמְצֵם שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּדִבּוּרוֹ אֲלֵיהֶם. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ: