אגרת לב
כה חשון כו חשון בָּרֵךְ ה׳ חֵילָם וּפוֹעַל יָדָם יִרְצֶה, לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳ תָּמִיד, כֹּה יִתֵּן וְכֹה יוֹסִיף ה׳ לְאַמֵּץ לִבָּם בַּגִּבּוֹרִים, וְנָדִיב עַל נְדִיבוֹת יָקוּם, לִהְיוֹת גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה בְּכָל עִיר וּמִנְיָן, וְתֵחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה.
וְעַל הָעוֹשֶׂה נֶאֱמַר: ״צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד״ – ״עוֹמֶדֶת״ לְשׁוֹן נְקֵבָה, שֶׁמְּקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת לִבּוֹ הַטָּהוֹר מִ״גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה״, אַף־עַל־פִּי־כֵן – ״עוֹמֶדֶת לָעַד״.
פֵּירוּשׁ, שֶׁכָּל הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה מִנִּדְבַת לִבָּם הַטָּהוֹר הֵן הֵנָּה חַיּוֹת וְקַיָּימוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי עַד זְמַן הַתְּחִיָּיה, שֶׁאָז, הוּא זְמַן גִּילּוּי אֱלֹקוּת וְאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מִבְּחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּאֲרִיכוּת בַּמִּכְתָּב דְּאֶשְׁתָּקַד.
וְצָרִיךְ לִהְיוֹת כְּלִי וּמָכוֹן לְהִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ הַגּוּף לַנְּשָׁמָה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ״ ״מָה אֵשׁ אֵינָהּ מְאִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא כְּשֶׁנֶּאֱחֶזֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת בַּפְּתִילָה כוּ׳״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהַגּוּף וְהַכְּלִי לְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ – הִיא מִדַּת הַחֶסֶד וּנְדִיבַת הַלֵּב, לִיתֵּן וּלְהַשְׁפִּיעַ חַיּוּת לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים: ״וְכַמָּה גוּפִין תְּקִּינַת לוֹן, וְאִתְקְרִיאוּ בְּתִיקּוּנָא דָא חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא״, וְכָל הַגּוּף נִכְלָל בְּיָמִין, וְכַךְ אָמַר הַפַּיָּיט: ״לְבוּשׁוֹ צְדָקָה״.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״אֵין הַצְּדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חָסֶד״: שֶׁהַקָּצִיר הוּא גִילּוּי הַזְּרִיעָה הַטְּמוּנָה בָּאָרֶץ, וְכָךְ הוּא הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בִּזְמַן הַגָּלוּת, הִיא טְמוּנָה וְנִסְתֶּרֶת עַד זְמַן הַתְּחִיָּה, שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ וְיָאִיר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, וְ״אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד״, הֵם בְּחִינוֹת הַכֵּלִים דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחוֹמֶר אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין מִלְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת אֲצִילוּת.
וּלְפִיכָךְ נִקְרֵאת ״צְדָקָה״ לְשׁוֹן נְקֵבָה – ״צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד״, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין, הַמִּתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי בִּזְמַן הַתְּחִיָּה.
אֲבָל ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״ הוּא לְשׁוֹן זָכָר, הִיא מִדַּת הַחֶסֶד הַמִּתְעוֹרֶרֶת בְּלֵב הָאָדָם מֵעַצְמוֹ, עַל־יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבַת ה׳ בִּקְרִיאַת־שְׁמַע, וּלְדָבְקָה בוֹ, וְלִמְסוֹר נַפְשׁוֹ בְּ״אֶחָד״, וּ״בְכָל מְאֹדֶךָ״ כִּפְשׁוּטוֹ וְכוּ׳.
וּבְ״אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא״, וְ״כַמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב״ אָדָם הָעֶלְיוֹן כוּ׳ – ״אִתְעָרוּתָא דִלְעֵילָּא״, הוּא הַמְשָׁכַת אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין לְמַטָּה מַּטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי בִּבְחִינַת גִּילּוּי בִּזְמַן הַתְּחִיָּה, כִּמְבוֹאָר בַּמִּכְתָּב דְּאֶשְׁתָּקַד בַּאֲרִיכוּת.
וְזֶהוּ ״לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״, שֶׁמּוֹלִיךְ וּמַמְשִׁיךְ ״פָּנִים״ הָעֶלְיוֹנִים מִלְמַעְלָה מֵהָאֲצִילוּת עַד עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה. וְכָעֵת עֵת לְקַצֵּר, וְכָל טוּב מֵהֶם לֹא יִבָּצֵר, ״הֵטִיבָה ה׳ לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם״, כְּנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: