אגרת א
ז אב ג מנחם אב פּוֹתְחִין בִּבְרָכָה, לְבָרֵךְ וּלְהוֹדוֹת לַה׳ כִּי טוֹב. שְׁמוּעָה טוֹבָה שָׁמְעָה וַתְּחִי נַפְשִׁי, ״תּוֹרַת ה׳ תְּמִימָה״ – זוֹ הַשְׁלָמַת כָּל הַשַּׁ״ס כּוּלּוֹ בְּרוֹב עֲיָירוֹת וּמִנְיָנִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, הוֹדָאָה עַל הֶעָבָר וּבַקָּשָׁה עַל הֶעָתִיד, כֹּה יִתֵּן וְכֹה יוֹסִיף ה׳ לְאַמֵּץ לִבָּם בַּגִּבּוֹרִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בִּגְבוּרָה שֶׁל תּוֹרָה. וּלְהוֹדִיעַ לִבְנֵי אָדָם גְּבוּרָתָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְכֹחָהּ עוֹז;
פֵּירֵשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו־הַשָּׁלוֹם ״חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ כוּ׳״ – ״מָתְנַיִם״, הֵם בְּחִינַת דָבָר הַמַּעֲמִיד כָּל הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ הַנִּצָּב וְעוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְהֵם הַמּוֹלִיכִים וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ.
וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּגַשְׁמִיּוּת הַגּוּף, כָּךְ הוּא בִּבְחִינַת רוּחָנִיּוּת הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹהִית, הָאֱמוּנָה הָאֲמִיתִּית בַּה׳ אֶחָד אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, דְּאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ, לְמַעְלָה עַד אֵין קֵץ וּלְמַטָּה עַד אֵין תַּכְלִית, וְכֵן לְד׳ סִטְרִין בִּבְחִינַת אֵין־סוֹף מַמָּשׁ, וְכֵן בִּבְחִינַת שָׁנָה וְנֶפֶשׁ, כַּנּוֹדָע:
הִנֵּה אֱמוּנָה זוֹ נִקְרֵאת בְּשֵׁם בְּחִינַת ״מָתְנַיִם״ דָּבָר הַמַּעֲמִיד וּמְקַיֵּים אֶת הָרֹאשׁ, הוּא הַשֵּׂכֶל הַמִּתְבּוֹנֵן וּמַעֲמִיק דַּעַת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּבְחִינַת עוֹלָם־שָׁנָה־נֶפֶשׁ, וּבְרוֹב חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו עִמָּנוּ, לִהְיוֹת ״עַם קְרוֹבוֹ״, וּלְדָבְקָה בוֹ מַמָּשׁ, כַּנּוֹדָע מִמַּאֲמַר ״יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא״, שֶׁהוּא רַק זִיו וְהֶאָרָה מִבְּחִינָה הַנִּקְרֵאת ״שְׁכִינָה״ הַשּׁוֹכֵן כוּ׳, וְנִבְרָא בְּיוּ״ד אַחַת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ כוּ׳, אֲבָל תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מְקָרְבִין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַמָּשׁ, לְמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ כִּבְיָכוֹל, בְּחִינַת אֵין־סוֹף מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ כוּ׳״, ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ כוּ׳״.
וְ״כַמַּיִם הַפָּנִים כוּ׳״ לְהוֹלִיד מִתְּבוּנָה זוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אוֹ טִבְעִיִּים, לִהְיוֹת בְּחִינַת ״צָעַק לִבָּם אֶל ה׳״, אוֹ בְּחִינַת רִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה, בִּבְחִינַת ״רָצוֹא״, וְאַחַר כָּךְ בִּבְחִינַת ״שׁוֹב״, לִהְיוֹת פַּחַד ה׳ בְּלִבּוֹ וְלֵיבוֹשׁ מִגְּדוּלָּתוֹ כוּ׳, וְהוּא בְּחִינַת ״שְׂמֹאל דּוֹחָה״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַתַּן־תּוֹרָה ״וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחוֹק כוּ׳״, וְהֵן בְּחִינוֹת הַזְּרוֹעוֹת וְהַגּוּף שֶׁבַּנֶּפֶשׁ:
ח אב ד מנחם אב אַךְ מִי הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ וָעוֹז לִבְחִינַת ״מָתְנַיִם״, לְהַעֲמִיד וּלְקַיֵּים הָרֹאשׁ וְהַזְּרוֹעוֹת? – הוּא עֵסֶק וְלִימּוּד הֲלָכוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת גִּילּוּי רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, דְּאוֹרַיְיתָא – מֵחָכְמָה הִיא דְנָפְקַת, אֲבָל מְקוֹרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ – הוּא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת חָכְמָה, וְהוּא הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״רָצוֹן הָעֶלְיוֹן״ בָּרוּךְ־הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ״ כַּעֲטָרָה שֶׁהִיא עַל הַמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְכַנּוֹדָע מִמַּה שֶּׁפֵּירְשׁוּ עַל פָּסוּק ״אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ״; וְ״כָל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם כוּ׳״.
וְזֶהוּ ״חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ״ – ״אֵין עוֹז אֶלָּא תוֹרָה״ שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת כֹּחַ וָעוֹז לִבְחִינַת מָתְנַיִם הַחֲגוּרִים וּמְלוּבָּשִׁים בָּהּ, לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ זְרוֹעוֹתֶיהָ, הֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים אוֹ טִבְעִיִּים, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, (וְעַל הַעֲמָדַת וְקִיּוּם בְּחִינַת הָרֹאשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, הוּא הַשֵּׂכֶל הַמִּתְבּוֹנֵן כוּ׳, אָמַר ״טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ כוּ׳״, וּמְבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר):
אַךְ עֵת וּזְמַן הַחִיזּוּק וְאִימּוּץ הַזְּרוֹעוֹת וְהָרֹאשׁ, הִיא שְׁעַת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, שֶׁהִיא שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה. וְלָזֹאת, אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ מִמְּבַקְשֵׁי ה׳, יָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ יַחְדָּיו, וְלִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֵיהֶם כָּל מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי אֲלֵיהֶם אֶשְׁתָּקַד בִּכְלָל, וּבִפְרָט מֵעִנְיַן כַּוָּונַת הַתְּפִלָּה מֵעוּמְקָא דְלִבָּא, יוֹם יוֹם יִדְרְשׁוּן ה׳ בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם, וְנַפְשָׁם תִּשְׁתַּפֵּךְ כַּמַּיִם נוֹכַח פְּנֵי ה׳, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי: ״עַד מִיצּוּי הַנֶּפֶשׁ כוּ׳״:
ט אב ה מנחם אב וְעַתָּה הַפַּעַם, הִנְּנִי יוֹסִיף שֵׁנִית יָדִי בְּתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, וּבַקָּשָׁה כְּפוּלָה, שְׁטוּחָה וּפְרוּשָׂה לִפְנֵי כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִים הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים, לְקַיֵּים עֲלֵיהֶם.
שֶׁכָּל יְמֵי הַחוֹל לֹא יֵרְדוּ לִפְנֵי הַתֵּיבָה הַבַּעֲלֵי עֲסָקִים שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי כָּל כָּךְ, רַק אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּנַאי, אוֹ הַמְלַמְּדִים, אוֹ הַסְּמוּכִים עַל שׁוּלְחַן אֲבִיהֶם, שֶׁיְּכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלַּת הַשַּׁחַר עֵרֶךְ שָׁעָה וּמֶחֱצָה לְפָחוֹת כָּל יְמוֹת הַחוֹל – מֵהֶם יִהְיֶה הַיּוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה, עַל פִּי הַגּוֹרָל, אוֹ עַל פִּי רִיצּוּי הָרוֹב. וְהוּא יֶאֱסוֹף אֵלָיו בְּסָבִיב לוֹ כָּל הַסְּמוּכִים עַל שׁוּלְחַן אֲבִיהֶם, אוֹ מְלַמְּדִים שֶׁיּוּכְלוּ לְהַאֲרִיךְ כָּמוֹהוּ, בְּבַל יְשׁוּנֶּה נָא וְנָא:
אַךְ בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁגַּם כָּל בַּעֲלֵי עֲסָקִים יֵשׁ לָהֶם פְּנַאי וּשְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתָם בְּכַוָּונַת לִבָּם וְנַפְשָׁם לַה׳, וְאַדְּרַבָּה, עֲלֵיהֶם מוּטָּל בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״שׁוּלְחָן עָרוּךְ אוֹרַח חַיִּים״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד כוּ׳ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ דַּיְיקָא – כּוּלּוֹ לַה׳, וְלָזֹאת גַּם הֵם יֵרְדוּ לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, עַל פִּי הַגּוֹרָל אוֹ בְּרִיצּוּי הָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי אֶשְׁתָּקַד:
וּכְגוֹן דָּא צָרִיךְ לְאוֹדוֹעֵי, שֶׁבְּדַעְתִּי, אִם יִרְצֶה ה׳, לִשְׁלוֹחַ לְכָל הַמִּנְיָנִים מְרַגְּלִים בַּסֵּתֶר, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ, כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ וּלְעַיֵּין בִּתְפִלָּה וּמִתְעַצֵּל, יִהְיֶה נִידּוֹן בְּרִיחוּק מָקוֹם, לִהְיוֹת נִדְחֶה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם בְּבוֹאוֹ לְפֹה לִשְׁמוֹעַ ״דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים״, וּמִכְּלַל לָאו – אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. וְלַשּׁוֹמְעִים יוּנְעַם, וְתָבֹא עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת טוֹב, וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה וְכוּ׳: