וְהָיָה֙ כִּ֣י תֹאמְר֔וּ תַּ֣חַת מֶ֗ה עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ לָ֖נוּ אֶת־כָּל־אֵ֑לֶּה וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כַּֽאֲשֶׁ֨ר עֲזַבְתֶּ֚ם אוֹתִי֙ וַתַּֽעַבְד֞וּ אֱלֹהֵ֚י נֵכָר֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם כֵּן תַּעַבְד֣וּ זָרִ֔ים בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א לָכֶֽם: