וַיֹּ֨אמֶר עֲזַרְיָ֚ה בֶן־הֽוֹשַׁעְיָה֙ וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן־קָרֵ֔חַ וְכָל־הָֽאֲנָשִׁ֖ים הַזֵּדִ֑ים אֹמְרִ֣ים אֶל־יִרְמְיָ֗הוּ שֶׁקֶר אַתָּ֣ה מְדַבֵּ֔ר לֹ֣א שְׁלָֽחֲךָ֞ יְהֹוָ֚ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תָבֹ֥אוּ מִצְרַ֖יִם לָג֥וּר שָֽׁם: