וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמ֨וֹת הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר | בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַֽעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֘ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֚א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַֽעֲשׂ֖וֹת הַתּֽוֹעֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַֽחֲטִ֥יא (כתיב הַֽחֲטִ֥י) אֶת־יְהוּדָֽה: