כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֚יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַֽהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי: