וַיַּמְרוּ־בִ֣י הַבָּנִ֗ים בְּחֻקּוֹתַ֣י לֹֽא־הָ֠לָכוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֨י לֹא־שָֽׁמְר֜וּ לַֽעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם אֲשֶׁר֩ יַֽעֲשֶׂ֨ה אוֹתָ֚ם הָֽאָדָם֙ וָחַ֣י בָּהֶ֔ם אֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּ֑לוּ וָֽאֹמַ֞ר לִשְׁפֹּ֧ךְ חֲמָתִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם לְכַלּ֥וֹת אֲפִּ֛י בָּ֖ם בַּמִּדְבָּֽר: