וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהֹוָ֜ה מֵעֲשֹ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֚ם הָֽאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשֹ֔וּ שְׁל֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים: