Divrei Hayamim II — Perek 12
דברי הימים ב פרק י״ב
א׳ וַיְהִ֗י כְּהָכִ֞ין מַלְכ֚וּת רְחַבְעָם֙ וּכְחֶזְקָת֔וֹ עָזַ֖ב אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ:
ב׳ וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֚ה הַֽחֲמִישִׁית֙ לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם עָלָ֛ה שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כִּ֥י מָֽעֲל֖וּ בַּֽיהֹוָֽה:
ג׳ בְּאֶ֚לֶף וּמָאתַ֙יִם֙ רֶ֔כֶב וּבְשִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לָעָ֞ם אֲשֶׁר־בָּ֚אוּ עִמּוֹ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לוּבִ֥ים סֻכִּיִּ֖ים וְכוּשִֽׁים:
ד׳ וַיִּלְכֹּ֛ד אֶת־עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד־יְרֽוּשָׁלִָֽם:
ה׳ וּשְׁמַעְיָ֚ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־נֶֽאֶסְפ֥וּ אֶל־יְרֽוּשָׁלִַ֖ם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק:
ו׳ וַיִּכָּֽנְע֥וּ שָׂרֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְהַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּֽאמְר֖וּ צַדִּ֥יק| יְהֹוָֽה:
ז׳ וּבִרְא֚וֹת יְהֹוָה֙ כִּ֣י נִכְנָ֔עוּ הָיָה֩ דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶל־שְׁמַעְיָ֧ה| לֵאמֹ֛ר נִכְנְע֖וּ לֹ֣א אַשְׁחִיתֵ֑ם וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֚ם כִּמְעָט֙ לִפְלֵיטָ֔ה וְלֹֽא־תִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק:
ח׳ כִּ֥י יִֽהְיוּ־ל֖וֹ לַֽעֲבָדִ֑ים וְיֵדְעוּ֙ עֲב֣וֹדָתִ֔י וַֽעֲבוֹדַ֖ת מַמְלְכ֥וֹת הָֽאֲרָצֽוֹת:
ט׳ וַיַּ֨עַל שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַיִם֘ עַל־יְרֽוּשָׁלִַם֒ וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹֽצְר֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֗ה וְאֶת־אֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־מָֽגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה:
י׳ וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֚לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתֵּיהֶ֔ם מָֽגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָֽרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ:
י״א וַיְהִ֛י מִדֵּי־ב֥וֹא הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה בָּ֚אוּ הָֽרָצִים֙ וּנְשָׂא֔וּם וֶֽהֱשִׁב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָֽרָצִֽים:
י״ב וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֚ב מִמֶּ֙נּוּ֙ אַף־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים:
י״ג וַיִּתְחַזֵּ֞ק הַמֶּ֧לֶךְ רְחַבְעָ֛ם בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם וַיִּמְלֹ֑ךְ כִּ֣י בֶן־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמָלְכ֜וֹ וּֽשֲׁבַ֨ע עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה| מָלַ֣ךְ בִּירֽוּשָׁלִַ֗ם הָ֠עִיר אֲשֶׁר־בָּחַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַֽעֲמָ֖ה הָֽעַמֹּנִֽית:
י״ד וַיַּ֖עַשׂ הָרָ֑ע כִּ֣י לֹ֚א הֵכִין֙ לִבּ֔וֹ לִדְר֖וֹשׁ אֶת־יְהֹוָֽה:
ט״ו וְדִבְרֵ֣י רְחַבְעָ֗ם הָרִֽאשֹׁנִים֙ וְהָאַ֣חֲרוֹנִ֔ים הֲלֹא־הֵ֨ם כְּתוּבִ֜ים בְּדִבְרֵ֨י שְׁמַעְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא וְעִדּ֥וֹ הַֽחֹזֶ֖ה לְהִתְיַחֵ֑שׂ וּמִלְחֲמ֧וֹת רְחַבְעָ֛ם וְיָֽרָבְעָ֖ם כָּל־הַיָּמִֽים:
ט״ז וַיִּשְׁכַּ֚ב רְחַבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו: