וַיָּ֨קָם דָּוִ֚יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַֽאֲר֣וֹן בְּרִֽית־יְהֹוָ֗ה וְלַֽהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַֽהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת: