Devarim — Perek 22

דברים פרק כ״ב

א׳ לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ:

ב׳ וְאִם־לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַֽאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּר֤שׁ אָחִ֨יךָ֙ אֹת֔וֹ וַֽהֲשֵֽׁבֹת֖וֹ לֽוֹ:

ג׳ וְכֵ֧ן תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַֽחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּֽעֲשֶׂה֘ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֨ן תַּֽעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם:

ד׳ לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹֽפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ:

ה׳ לֹא־יִֽהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹֽא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֽוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶי֖ךָ כָּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה:

ו׳ כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפּ֣וֹר | לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ | א֣וֹ עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙ עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹֽא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים:

ז׳ שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּקַּח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַֽאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים:

ח׳ כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַֽעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ:

ט׳ לֹֽא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם:

י׳ לֹא־תַֽחֲר֥שׁ בְּשֽׁוֹר־וּבַֽחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו:

י״א לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו:

י״ב גְּדִלִ֖ים תַּֽעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסֽוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ:

י״ג כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ:

י״ד וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָֽאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָֽאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹֽא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים:

ט״ו וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַנַּֽעֲרָ֛ה (כתיב הנער) אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה:

ט״ז וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ:

י״ז וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר:

י״ח וְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ:

י״ט וְעָֽנְשׁ֨וּ אֹת֜וֹ מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָֽתְנוּ֙ לַֽאֲבִ֣י הַנַּֽעֲרָ֔ה כִּ֤י הוֹצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלוֹ־תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֔ה לֹֽא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו:

כ׳ וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹֽא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַנַּֽעֲרָֽה (כתיב לנער) :

כ״א וְהוֹצִ֨יאוּ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֜ה (כתיב הנער) אֶל־פֶּ֣תַח בֵּֽית־אָבִ֗יהָ וּסְקָל֩וּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּי־עָֽשְׂתָ֤ה נְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

כ״ב כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב | עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֨תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָֽאִשָּׁ֖ה וְהָֽאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל:

כ״ג כִּ֤י יִֽהְיֶה֙ נַֽעֲרָ֣ה (כתיב נער) בְתוּלָ֔ה מְאֹֽרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ:

כ״ד וְהֽוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר | הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּֽאֲבָנִים֘ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֗ (כתיב הנער) עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָֽעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ:

כ״ה וְאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב הנער) הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶֽחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ:

כ״ו וְלַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב ולנער) לֹא־תַֽעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב לנער) חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּֽאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָח֣וֹ נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ן הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:

כ״ז כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָֽעֲקָ֗ה הַנַּֽעֲרָ֙ה (כתיב הנער) הַֽמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מוֹשִׁ֖יעַ לָֽהּ:

כ״ח כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַֽעֲרָ֤ה (כתיב נער) בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ:

כ״ט וְנָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַֽאֲבִ֥י הַנַּֽעֲרָ֖ה (כתיב הנער) חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלוֹ־תִֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹֽא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו: