שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.

נִמְצָא דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ בִּפְנִים – פְּטוּרוֹ בַּחוּץ, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ מִבַּחוּץ – פְּטוּרוֹ בִּפְנִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ – חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים שֶׁהֶעֱלָה בַּחוּץ; חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ.

גְּמָ׳ הַאי ״הֶכְשֵׁירוֹ״?! חִיּוּבוֹ הוּא! תְּנִי ״חִיּוּבוֹ״.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אַהֵיכָא קָאֵי?

אִילֵּימָא אַרֵישָׁא קָאֵי: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב, מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּי הֵיכִי דִּפְנִים מִיחַיַּיב, בַּחוּץ נָמֵי מִיחַיַּיב. הַאי ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ״?! ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא כִּי הֵיכִי דִּבְחוּץ לָא מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי לָא לִיחַיַּיב? הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא אַסֵּיפָא קָאֵי: הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּי הֵיכִי דְּבִפְנִים לָא מִיחַיַּיב, בַּחוּץ נָמֵי לָא מִיחַיַּיב. הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּבַחוּץ מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי מִיחַיַּיב? הָא קָתָנֵי: חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ!

אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר: [וְכֵן] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ – חַיָּיבִין עַל כְּיוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ.

רָבָא אָמַר: קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר: [וְכֵן] הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ, חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ.

הַשְׁתָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב, מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִיחַיַּיב; רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם קָאֵי – וְתָנֵי: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ.

מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד; נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים, בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – חַיָּיב, שֶׁכּוּלּוֹ רָאוּי בִּפְנִים.

קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת; נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ – חַיָּיב. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – פָּטוּר. אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר.

לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ – חַיָּיב. אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ – פָּטוּר. אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת.

כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הִיא פּוֹטֶרֶת אֶת בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ.