גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין — רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה — לָא שָׁנֵי לֵיהּ ״קׇרְבָּן״ וְלָא שָׁנֵי לֵיהּ ״הַקׇּרְבָּן״.

אֵימָא סֵיפָא: ״לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ״ — מוּתָּר. וְהָתְנַן: ״לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר, וְאָמַר רַבִּי אַבָּא: נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר: ״לַקׇּרְבָּן יְהֵא, לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ״.

לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאָמַר ״לַקׇּרְבָּן״, הָא דְּאָמַר ״לָא לְקׇרְבָּן״ — דְּלָא הָוֵי קׇרְבָּן קָאָמַר.

מַתְנִי׳ שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ, הָא שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ, לָא שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ — אָסוּר.

גְּמָ׳ מִכְּלָל דְּהָא שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ — דְּלָא אָכֵילְנָא מַשְׁמַע. וּרְמִינְהוּ: שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. שֶׁאוֹכַל וְשֶׁלֹּא אוֹכַל, שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי. מִדְּקָאָמַר שֶׁלֹּא אוֹכַל, שֶׁאָכַלְתִּי וְשֶׁלֹּא אָכַלְתִּי, מִכְּלָל דְּשֶׁאוֹכַל לָךְ — דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע!

אָמַר אַבָּיֵי: ״שֶׁאוֹכַל״ שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע. הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל, וְאָמַר: ״אָכֵילְנָא אָכֵילְנָא״, וְתוּ: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל״ — דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע. אֲבָל אָמַר: ״לָא אָכֵילְנָא לָא אָכֵילְנָא״, וְתוּ אָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל״ — ״דְּלָא אָכֵילְנָא״ קָאָמַר.

רַב אָשֵׁי אָמַר: ״שֶׁאוֹכַל״ דִּשְׁבוּעָה — ״שֶׁאִי אוֹכַל״ קָאָמַר. אִם כֵּן, פְּשִׁיטָא! מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מֵיקַם לִישָּׁנָא הִיא דְּאִיתְּקִיל לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

אַבָּיֵי לָא אָמַר טַעַם כְּרַב אָשֵׁי — דְּלָא קָתָנֵי ״שֶׁאִי אוֹכַל״.

וְרַב אָשֵׁי נָאדֵי מִן טַעַם דְּאַבָּיֵי. קָסָבַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ נָמֵי, מַשְׁמַע שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת. הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל וְאָמַר: ״לָא אָכֵילְנָא לָא אָכֵילְנָא״, וְאָמַר נָמֵי: ״שְׁבוּעָה״, בֵּין ״שֶׁאוֹכַל״ בֵּין ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ — הָדֵין ״אָכֵילְנָא״ מַשְׁמַע דְּאָמַר.

וְאִיכָּא לְתָרוֹצַהּ נָמֵי לִישָּׁנָא ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״ — ״שְׁבוּעָה דְּלָא אָכֵילְנָא״ קָאָמַר. אֶלָּא תַּנָּא פַּסְקַהּ: ״שֶׁאוֹכַל״ — ״דְּאָכֵילְנָא״ מַשְׁמַע, וְ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ — ״לֹא אוֹכַל״ מַשְׁמַע.

מַתְנִי׳ זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים, וְחוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת. כֵּיצַד? אָמַר: ״קֻוֽנָּם סוּכָּה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה״, ״לוּלָב שֶׁאֲנִי נוֹטֵל״, ״תְּפִילִּין שֶׁאֲנִי מַנִּיחַ״ — בַּנְּדָרִים אָסוּר, בַּשְּׁבוּעוֹת מוּתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת.