שָׁאנֵי חֵלֶב, דִּמְפַעְפַּע.

וּבְחֵלֶב אָסוּר? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן, בִּגְדִי שֶׁצְּלָאוֹ בְּחֶלְבּוֹ, וַאֲתוֹ וְשַׁיְילוּהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמַר: קוֹלֵף וְאוֹכֵל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְחֶלְבּוֹ! הָהוּא כָּחוּשׁ הֲוָה.

רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר: כּוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ הֲוָה, וְשַׁרְיַאּ. רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר: כִּילְכִּית בְּאִילְפָּס הֲוָה, וַאֲתוֹ שַׁיְילוּהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲמַר לְהוּ: לִיטְעֲמֵיהּ קַפִּילָא אֲרַמָּאָה.

אָמַר רָבָא: מֵרֵישׁ הֲוָה קָא קַשְׁיָא לִי הָא דְּתַנְיָא: קְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ בָּשָׂר – לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חָלָב, וְאִם בִּשֵּׁל – בְּנוֹתֵן טַעַם; תְּרוּמָה – לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חוּלִּין, וְאִם בִּשֵּׁל – בְּנוֹתֵן טַעַם.

בִּשְׁלָמָא תְּרוּמָה, טָעֵים לַהּ כֹּהֵן, אֶלָּא בָּשָׂר בְּחָלָב – מַאן טָעֵים לֵיהּ? הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סָמְכִינַן אַקַּפִּילָא אֲרַמָּאָה, הָכָא נָמֵי סָמְכִינַן אַקַּפִּילָא אֲרַמָּאָה.

דְּאָמַר רָבָא: אֲמוּר רַבָּנַן בְּטַעְמָא, וַאֲמוּר רַבָּנַן בְּקַפִּילָא,