כד תשרי, אסרו חג [בחו״ל]
שבת (תש״ד)
מברכים ר״ח מר-חשון. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות.
הפטורה: כה אמר - ויאדיר.
שיעורים: חומש: בראשית, כל הסדרה עם פירש״י.
תהלים: קיג-קיח.
תניא: וע״כ קבעו...בלבותם.
התוועדות - 'פארבריינגען׳ - ברבים בכלל, ובשבת או במוצאי שבת בפרט, היא אחת היסודות בדרכי החסידים והחסידות, ופתח ומבוא למצוה היסודית דאהבת ישראל.
רובא דרובא [=בדרך כלל], הנה בכל התוועדות הרי ראשי המדברים תובעים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו עתים ללמוד דא״ח ושישמרו הקביאות, ואשר הלימוד יהיה על מנת ללמוד ולקיים.
- והנה כללות ואופן התוכחה מבואר היטב ב[מאמר] ד״ה "ואם רוח המושל" (קונטרס למ״ד) אשר ראוי לכל אחד ואחד מאנ״ש ללמדו היטב אדעתא דנפשיה [=כדבר ה״נוגע" לעצמו] - אמנם הוכחה זו בעת ההתוועדות היא רק על דברים וענינים שאין בהם משום הלבנת פנים ולא כלום, כמו שהיה מאז ומקדם, אשר איש את רעהו הוכיחו באהבה ובחיבה גדולה.