חי אלול
שבת (תש״ג)
שיעורים: חומש: תבא, שביעי עם פירש״י.
תהלים: פח-פט. נב-נד.
תניא:והנה כ״ז ... שיתבאר במקומן.
לשישי עולה הבעל קורא, ומעצמו.
יום הולדת את הבעש״ט בשנת תנ״ח. יום שנתגלה אליו מורו ורבו הקדוש [=אחיה השילוני] - תפ״ד. יום שנתגלה הבעש״ט - תקה.
תוכן תורת הבעש״ט [בגו-עדן] בשבת פר׳ תבוא ח״י אלול תרנ:ב אחר קבלת שבת: "והיה כי תבא אל הארץ גו׳". 'ארץ׳ לשון מרוצה ולשון רצון כדאיתא במדרש. - כשתשיג את ה׳רצון׳ שהוא מתנה מלמעלה ובירושה בכל אחד מישראל, צריכה להיות העבודה 'וישבת׳ - "להורידו" בהתישבות, 'ולקחת גו׳ ושמת בטנא׳ - להמשיך אורות בכלים, 'והלכת אל המקום אשר יבחר ה׳ אלוקיך׳ - על יהודי לדעת שהילוכו ממקום למקום אינו מיוזמתו אלא מובילים אותו מלמעלה, והכונה היא ,לשכן שמו שם, - לפרסם אלוקות במקום שנמצא בו.
אחר תפלת ערבית חזר עוד הפעם תורה הקודמת, והוסיף: 'והיה כי תבוא גו׳' - בכדי להגיע לרצון כו׳, זהו ע״י ש׳והלכת אל המקום גו׳ לשכן שמו שם׳ - למסור את הנפש כדי לפרסם שם אלוקות. במה מפרסמים אלוקות - בברכה ופסוק תהילים.