י אייר, כה לעומר
שבת (תש״ג)
שיעורים: חומש: אמור, שביעי עם פירש״י.
תהילים: נה-נט.
תניא: פרק מז, והנה... כמש״ל.
נהגינן להטביל פרוסת המוציא שלש פעמים במלח ולא לזרוק המלח על הפרוסה.
יום ב׳ דחה״ש [דחג השבועות] תרכ״א בסעודה סיפר הצ״צ [הצמח צדק]: יום ב׳ דחה״ש [דחג השבועות] תקנ״ה בסעודה אמר אאזמו״ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] [רבינו הזקן]: ביום ב׳ דחה״ש [דחג השבועות] תקכ״ח בסעודה אמר כ״ק [כבוד קדושת] מו״ר [מורי ורבי] [המגיד ממעזריטש] וספרתם לכם, וספרתם הוא מלשון ספירות ובהירות. וספרתם לכם, צריכים לעשות שיהי׳[ה] הלכם בהיר. וישען כ״ק [כבוד קדושת] אאזמו״ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] על זרועות קדשו וישורר את הניגון של ד׳ בבות בדבקות גדולה. אח״כ [אחר כך] הגביה את ראשו הק׳ [הקדוש] ויאמר - בניגון של שאלה: ובמה מספרים את הלכם? ותוך כדי דיבור אמר - בניגון של תשובה: בשבע שבתות תמימות, בבירור שבע המדות, שכל מדה ומדה תהי׳[ה] כלולה משבע, ושבע המדות עצמם יהיו שבע שבתות, דשבת אינה צריכה בירור.