ד אדר שני
יום חמישי (תש״ג)
שיעורים: חומש: פקודי, חמישי עם פירש״י.
תהלים: כג-כח.
תניא: פרק לה. והנה - 'מד׳ ועבודתם.
בעת אמירת החסידות אצל אדמו״ר האמצעי שרר שקט מוחלט, למרות זאת היה מכריז: שא! שא! אבא [הרש״ב] ראה בכך דבר שנעשה כדי להשקיט [=לרסן] נביעת המוחין [לאפשר הכרעה סופית], ובכך ביאר מאמר הזהר "סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך [=זקן דעתו מופלאה משום ששוקט ומיושב]".