יד אדר
יד אדר א, פורים קטן
א״א [אין אומרים] תחנון.
אאזמו״ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] סיפר לאאמו״ר [לאדוני אבי מורי ורבי]: די מאמרים וואס זיינען געדרוקט אין לקוטי תורה, האט דער טאטע [הצמח צדק] אויסגעקליבען פון צוויי טויזענט מאמרים.
שיעורים: חומש: תצוה, שישיעם פירש״י.
תהלים: עב-עו.
תניא: וגם מי - 'לז׳ ומעשה.
יד אדר שני, פורים
בקריאת המגילה קוראים: [ח. יא] להרג ולאבד ולהרג ולאבד.
[ט. ב] ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם.
באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה.
נוסח שושנת יעקב: ברוכים כל הצדיקים. שהחינו - גם ביום.
במגלה שכתב אאזמו״ר [אדוני אבי זקני מורי ורבי] לא נכתבו עשרת בני המן בעמוד בפ״ע [בפני עצמו]. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".
בתו״א [בתורה אור] ביאור ד״ה [דבור המתחיל] יביאו לבוש סעיף המתחיל והנה בחי׳ [בחינת] לבוש, צ״ל [צריך להיות]: "והיא בחי׳ [בחינת] פני וזו היא המסתתרת.. שהיא בחי׳ [בחינת] עתיק בחי׳ [בחינת] סדכ״ס [סתימא דכל סתימין]". ויש נ״א [נוסח אחר]: "והנה בחי׳ [בחינת] ביום ההוא הוא בחי׳ [בחינת] בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מל׳[מלכות] דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחי׳ [מבחינת] ביום ההוא הוא בבחי׳ [בבחינת] העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מל׳ [מלכות] דאצי׳[לות] לפי שמקבלת מכל הי״ס [היו״ד ספירות] ממל׳[כות] דכתר דאצילות נעשה כתר מלכות וממל׳[כות] שבחכ׳ [שבחכמה] נעשה חכ׳ [חכמה] שבמל׳ [שבמלכות] כו׳".