כו ניסן, יא לעומר
שבת (תש״ג)
מברכים ר״ח אייר. אמרים כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות
הפטורה : הלא כבני כושיים.
שיעורים : חומש: אחרי מות, שביעי עם פירש״י.
תהילים: קיט, מה.. לא שכחתי תניא: פרק מג. והנה - '124' לקמן.
משיחת אאמו״ר [הרש״ב]: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". כלומר: השכלת החסידות בהכרח שתרחוץ הבשר, ותשטוף את ה״את בשרו" = את הטפל לבשרו, כל ההרגלים שהבשר מרגיל - ואז אפשר ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה - "בגדי קודש הם" : אלו בגדים שניתנו מן הקודש, אך את ה״ורחץ במים את בשרו" - יש לעשות באופן עצמאי. לבושי הנפש ניתנים מלמעלה, אך רחיצת הטפל שנוצר מהבשריות, ולהפוך את הבשר לבשר קודש - זהו רק בכח עצמו, וזאת תובעת החסידות, ועל - כך מסר רבנו הגדול [אדמוה״ז] את נפשו : הוא פתח את צנור מסירות הנפש על עבודת ה׳ בתפילה, להיות קשורים לעצמות אין סוף,] חסידות מציבה 1חסיד פנים אל פנים עם עצמות אין סוף.