טו ניסן, א דחג המצות
יום שלישי (תש״ג)
למור וחזרת - הן חריין והן סאלאט [=חסה]. קידוש בעמידה. הא לחמא
-ה[אות] הא [מנוקדת] בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור
שבכורך:
למרור וחזרת - הן חריין והן סאלאט. קידוש בעמידה. הא לחמא - ההא בצירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
בסדר הראשון הי׳[ה] אאמו״ר [אדוני אבי מורי ורבי] מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט וגומרו בשעה ג-ד אחר חצות, והי׳[ה] מאריך בביאור ההגדה.
אדמו״ר הזקן אמר: מיכלא דמהימנותא - לילה הראשון. מיכלא דאסותא - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק.