סימן ח
יז כסלו יז כסלו הִנֵּה, לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה, שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, אֲשֶׁר עַם ה׳ מַעֲבִירִים מִלִּפְנֵי הַתֵּיבָה הָאִישׁ הֶחָפֵץ בַּחַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּ״מִקְדָּשׁ מְעַט״ הַזֶּה שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מַאֲרִיכִים יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְאֶחָד מֵהֶם – הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ.
וְאַף גַּם מִי שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ בְּיוֹתֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אוֹפֶן לְהַמְתִּין עַד אַחַר עֲנִיַּית קְדוּשָּׁה שֶׁל חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ־צִבּוּר הַזֶּה, הֲלֹא טוֹב טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ קְדוּשָּׁה וּבָרְכוּ, מִלֵּירֵד לְחַיֵּיהֶם שֶׁל הַחֲפֵצִים בַּחַיִּים, וְאוֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, וְהַשְּׁלִיחַ־צִבּוּר מוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף שֶׁלֹּא שָׁמַע – כְּאִילּוּ שָׁמַע, שֶׁהוּא כְּעוֹנֶה מַמָּשׁ, וְכִדְאִיתָא בַּגְּמָרָא גַּבֵּי עַם שֶׁבַּשָּׂדוֹת דַּאֲנִיסֵי, וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבַת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה עַצְמָהּ בַּחֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ־צִבּוּר כְּאִלּוּ שָׁמְעוּ מַמָּשׁ, וְגַם קְדוּשָּׁה וּבָרְכוּ בִּכְלָל.
וְהִנֵּה, זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן הוּא אַף גַּם בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמָרָא, שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָם קֶבַע וְעִיקַּר עֲבוֹדָתָם, וְלֹא תְּפִלָּתָם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה הַפַּעַם בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁאֵין תּוֹרָתֵינוּ קֶבַע, מִצּוֹק הָעִתִּים, וְעִיקַּר הָעֲבוֹדָה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא הִיא הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב חַיִּים וִיטַאל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּ״עֵץ חַיִּים״ וּ״פְרִי עֵץ חַיִּים״.
מִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחוֹמֶר שֶׁרָאוּי וְנָכוֹן לִיתֵּן נַפְשֵׁינוּ מַמָּשׁ עָלֶיהָ. וְהִיא חוֹבָה שֶׁל תּוֹרָה מַמָּשׁ, לִמְבִינֵי מַדָּע – תּוֹעֶלֶת הַהִתְבּוֹנְנוּת וְעוֹמֶק הַדַּעַת קְצָת, כָּל חַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ, בְּסִדּוּר שְׁבָחוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ־הוּא בִּפְסוּקֵי דְזִמְרָה וּשְׁתֵּי בְרָכוֹת שֶׁלִּפְנֵי קְרִיאַת־שְׁמַע – ״יוֹצֵר״ וְ״אַהֲבָה״ לְעוֹרֵר בָּהֶן הָאַהֲבָה הַמְסוּתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, לָבֹא לִבְחִינַת גִּילּוּי בְּהִתְגַּלּוּת הַלֵּב בִּשְׁעַת קְרִיאַת־שְׁמַע עַצְמָהּ.
שֶׁזֹּאת הִיא מִצְוַת הָאַהֲבָה שֶׁבַּפָּסוּק: ״וְאָהַבְתָּ גוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ גוֹ׳״, הַנִּמְנֵית רִאשׁוֹנָה בְּתַרְיַ״ג מִצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהִיא מִיסוֹדֵי הַתּוֹרָה וְשָׁרְשָׁהּ וּמָקוֹר לְכָל רַמַ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, כִּי עַל אַהֲבָה הַמְסוּתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹלַדְתָּם וְטִבְעָם, לֹא שַׁיָּיךְ צִיוּוּי כְּלָל.
וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל, כִּי כְּשֶׁהָאַהֲבָה הִיא מְסוּתֶּרֶת – הִיא עוֹדֶינָּה בַּנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית לְבַדָּהּ, וּכְשֶׁבָּאָה לִבְחִינַת גִּילּוּי לַנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית אֲזַי הִיא בְּהִתְגַּלּוּת הַלֵּב בְּחָלָל שְׂמָאלִי, מְקוֹם מִשְׁכַּן נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית.
וְזֶהוּ עִנְיַן בֵּירוּר נִיצוֹצוֹת הַמּוּזְכָּר שָׁם בְּעֵץ חַיִּים וּפְרִי עֵץ חַיִּים גַּבֵּי תְּפִלָּה, שֶׁלָּכֵן הִיא עִיקַּר הָעֲבוֹדָה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת כוּ׳, שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְהַפְּכָא אוֹ אִתְכַּפְיָא שֶׁל נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית לְנֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית כַּנּוֹדָע, ״כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ כוּ׳״, וְהַדָּם מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מֵאוֹכָלִין וּמַשְׁקִין, וְגַם מִתְפָּעֵל וְנִתְקָן מִמַּלְבּוּשִׁים וְדִירָה כוּ׳.
מַה־שֶּׁאֵין־כֵּן בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ נִשְׁמוֹת הָאֱלֹקִית גְּדוֹלֵי הָעֵרֶךְ, הָיָה הַבֵּירוּר נַעֲשֶׂה כְּרֶגַע בִּקְרִיאַת־שְׁמַע לְבַד וּבְרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּפְסוּקֵי דְזִמְרָה בִּקְצָרָה וְכוּ׳, וְדַי לַמֵּבִין: