פרק ד
יח תמוז יג תמוז וְאוּלָם, כָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, הוּא לִגְמַר הַכַּפָּרָה וּמֵירוּק הַנֶּפֶשׁ לַה׳ אַחַר הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל מֵהַגְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דִזְבָחִים, דְּעוֹלָה, דּוֹרוֹן הִיא לְאַחַר שֶׁרִיצָּה הַפְּרַקְלִיט וְכוּ׳. אָמְנָם, הַתְחָלַת מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה וְעִיקָּרָהּ, לָשׁוּב עַד ה׳ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, הַהֶכְרֵחַ לְבָאֵר הֵיטֵב בְּהַרְחָבַת הַבֵּיאוּר.
בְּהַקְדִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּבֵיאוּר מִלַּת ״תְּשׁוּבָה״ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד: ״תָּשׁוּב ה׳״, ה׳ תַּתָּאָה – ״תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה״, ה׳ עִילָּאָה – ״תְּשׁוּבָה עִילָּאָה״. וְגַם, מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, שֶׁאֵין תְּשׁוּבָה מוֹעֶלֶת לְפוֹגֵם בְּרִיתוֹ וּמוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, וְהוּא דָבָר תָּמוּהַּ מְאֹד, שֶׁ״אֵין לְךָ דָבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה״ וַאֲפִילוּ עֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וְכוּ׳. וּפֵירֵשׁ בְּ״רֵאשִׁית חָכְמָה״, שֶׁכַּוָּנַת הַזֹּהַר שֶׁאֵין מוֹעֶלֶת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה, כִּי אִם תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְכוּ׳.
הִנֵּה, לְהָבִין זֹאת מְעַט מִזְּעֵיר, צָרִיךְ לְהַקְדִּים מַה שֶּׁמְּבוֹאָר מֵהַכָּתוּב וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה עִנְיַן הַכָּרֵת וּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּשֶׁעָבַר עֲבֵירָה שֶׁחַיָּיבִים עָלֶיהָ כָּרֵת – הָיָה מֵת מַמָּשׁ קוֹדֶם חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּבְמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם – מֵת מַמָּשׁ קוֹדֶם שִׁשִּׁים שָׁנָה, כַּחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר הַנָּבִיא בְּיִרְמְיָה (וְלִפְעָמִים, גַּם בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם נִפְרָעִין לְאַלְתַּר, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵר וְאוֹנָן). וַהֲרֵי, נִמְצְאוּ בְּכָל דּוֹר כַּמָּה וְכַמָּה חַיָּיבֵי כְּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת, וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בַּנְּעִימִים?
יט תמוז יד תמוז אַךְ הָעִנְיָן יוּבַן, עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב: ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳״, חֵלֶק מִשֵּׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא, כְּדִכְתִיב: ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״, וּ״מַאן דְּנָפַח מִתּוֹכוֹ נָפַח וְכוּ׳״. וְאַף שֶׁ״אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְכוּ׳״ חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ ״דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם״.
כִּי כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל גָּדוֹל בָּאָדָם הַתַּחְתּוֹן, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, בֵּין הַהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו בְּדִיבּוּרוֹ לַהֶבֶל הַיּוֹצֵא עַל־יְדֵי נְפִיחָה, שֶׁבַּיּוֹצֵא בְּדִיבּוּרוֹ – מְלוּבָּשׁ בּוֹ כֹּחַ וְחַיּוּת מְעַט מִזְּעֵיר, וְהוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת מִנֶּפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, אֲבָל בַּיּוֹצֵא בְּכֹחַ הַנּוֹפֵחַ, דְּמִתּוֹכוֹ נָפַח – מְלוּבָּשׁ בּוֹ כֹּחַ וְחַיּוּת פְּנִימִית מִבְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ הַחַיָּה וְכוּ׳.
כ תמוז כָּכָה מַמָּשׁ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַמַּבְדִּיל הַבְדָּלוֹת לְאֵין קֵץ, יֵשׁ הֶפְרֵשׁ עָצוּם מְאֹד לְמַעְלָה, בֵּין כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וַאֲפִילוּ הַמַּלְאָכִים, שֶׁנִּבְרְאוּ מֵאַיִן לְיֵשׁ, וְחַיִּים וְקַיָּימִים מִבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת הַחַיּוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא לְהַחֲיוֹת הָעוֹלָמוֹת, וּבְחִינָה זוֹ נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״רוּחַ פִּיו״ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״, וְהִיא בְּחִינַת חַיּוּת הַמְלוּבֶּשֶׁת בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת (שֶׁהֵן בְּחִינַת כֵּלִים וְהַמְשָׁכוֹת וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי־אֲמָרִים חֵלֶק ב׳ פֶּרֶק י״א); וּבֵין נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁנִּמְשְׁכָה תְּחִלָּה מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת וְהַשֶּׁפַע שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיִּפַּח וְכוּ׳״, וְאַחַר כָּךְ יָרְדָה בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, גַּם כֵּן, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּמַאֲמַר ״נַעֲשֶׂה אָדָם״ וְכוּ׳ כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן.
וְלָכֵן נִקְרְאוּ הַמַּלְאָכִים בְּשֵׁם ״אֱלֹקִים״ בַּכָּתוּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי ה׳ אֱלֹקֵיכֶם [הוּא] אֱלֹקֵי הָאֱלֹקִים גוֹ׳״ ״הוֹדוּ לֵאלֹקֵי הָאֱלֹקִים גוֹ׳״ ״וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹקִים לְהִתְיַיצֵּב גוֹ׳״ – לְפִי שֶׁיְּנִיקַת חַיּוּתָם הִיא מִבְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת לְבַד, וְשֵׁם אֱלֹקִים הוּא בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת לְגַבֵּי שֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא.
אֲבָל נִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁהִיא מִבְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת – הִיא חֵלֶק שֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא, כִּי שֵׁם הַוָיָ׳ מוֹרֶה עַל פְּנִימִיּוּת הַחַיּוּת, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מַּעְלָה מִבְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת.
כא תמוז טו תמוז וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כַּנּוֹדָע מִמַּאֲמַר אֵלִיָּהוּ: ״אַנְתְּ הוּא דְאַפִּיקַת עֲשַׂר תִּיקּוּנִין, וְקָרִינָן לְהוֹן עֲשַׂר סְפִירָן, לְאַנְהָגָא בְהוֹן עָלְמִין סְתִימִין וְכוּ׳. וְכָל הַי׳ סְפִירוֹת נִכְלָלוֹת וְנִרְמָזוֹת בְּשֵׁם הַוָיָ׳ בָּרוּךְ־הוּא.
כִּי הַיּוּ״ד, שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקוּדָּה לְבַד, מְרַמֶּזֶת לְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר קוֹדֶם שֶׁבָּאָה לִבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת וְגִילּוּי הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה (וְהַקּוֹץ שֶׁעַל הַיּוּ״ד רוֹמֵז לִבְחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁלְּמַעְלָה מַּעְלָה מִמַּדְרֵגַת בְּחִינַת חָכְמָה עִילָּאָה, כַּנּוֹדָע).
וְאַחַר שֶׁבָּאָה לִבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת וְגִילּוּי הַהַשָּׂגָה וְהַהֲבָנָה לְעָלְמִין סְתִימִין נִכְלֶלֶת וְנִרְמֶזֶת בְּאוֹת הֵ״א, שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת לָרוֹחַב, הַמּוֹרֶה וּמְרַמֵּז עַל הַרְחָבַת הַבֵּיאוּר וְהַהֲבָנָה, וְגַם לָאוֹרֶךְ, הַמּוֹרֶה עַל בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה וְהַהַשְׁפָּעָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לְעָלְמִין סְתִימִין.
וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁנִּמְשֶׁכֶת הַמְשָׁכָה וְהַשְׁפָּעָה זוֹ יוֹתֵר לְמַטָּה לְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָין, וּכְמוֹ הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְגַלּוֹת חָכְמָתוֹ לַאֲחֵרִים עַל־יְדֵי דִיבּוּרוֹ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל – נִכְלֶלֶת וְנִרְמֶזֶת הַמְשָׁכָה זוֹ בְּאוֹתִיּוֹת ו״ה.
כִּי הַוָּי״ו מוֹרָה עַל הַהַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. וְגַם הַמְשָׁכָה זוֹ הִיא עַל־יְדֵי מִדַּת חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ וּשְׁאָר מִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, הַנִּכְלָלוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּמִסְפַּר שֵׁשׁ, שֶׁבַּפָּסוּק: לְךָ ה׳ הַגְּדוּלָּה וְכוּ׳״ עַד ״לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְכוּ׳״, וְלֹא ״עַד״ בִּכְלָל. כִּי מִדַּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״דְּבַר ה׳״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן״.
וְנִכְלֶלֶת וְנִרְמֶזֶת בְּאוֹת הֵ״א אַחֲרוֹנָה שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳, כִּי פְּנִימִיּוּת וּמְקוֹר הַדִּיבּוּר, הוּא הַהֶבֶל הָעוֹלֶה מִן הַלֵּב וּמִתְחַלֵּק לְה׳ מוֹצָאוֹת הַפֶּה: אחה״ע מֵהַגָּרוֹן וְכוּ׳, וְגַם הֲבָרַת הַהֵ״א הִיא בְּחִינַת הֶבֶל לְבַד, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרֵאת: ״אָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בָּהּ מְשָׁשָׁא״.
וְאַף שֶׁאֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, בְּשֶׁגַּם, שֶׁגַּם ״דְּבַר ה׳״ – כ״ב אוֹתִיּוֹת, הַמִּתְחַלְּקוֹת לְה׳ חֶלְקֵי הַמּוֹצָאוֹת, וּבָהֶן נִבְרָא כָּל הַיְצוּר (וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי־אֲמָרִים חֵלֶק ב׳ פֶּרֶק י״א, בֵּיאוּר עִנְיַן אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ).
טז תמוז וְכָכָה מַמָּשׁ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַמַּבְדִּיל הַבְדָּלוֹת לְאֵין קֵץ, בְּנִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁהִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית – דְּמִתּוֹכֵיהּ נָפַח, יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת שֵׂכֶל הַנֶּעְלָם, הַמְרוּמָּז בְּאוֹת יוּ״ד, שֶׁבְּכֹחוֹ לָצֵאת אֶל הַגִּילּוּי, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ וּבִגְדוּלָּתוֹ וְכוּ׳, כָּל חַד וְחַד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִּילֵיהּ, לְפִי רוֹחַב שִׂכְלוֹ וּבִינָתוֹ.
וּכְפִי אֲשֶׁר מַעֲמִיק שִׂכְלוֹ וּמַרְחִיב דַּעְתּוֹ וּבִינָתוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲזַי – מְרוּמֶּזֶת בִּינָתוֹ בְּאוֹת הֵ״א, שֶׁיֵּשׁ לָהּ רוֹחַב, וְגַם אוֹרֶךְ, הַמּוֹרֶה עַל הַהַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ וְהִתְבּוֹנְנוּתוֹ בִּגְדוּלַּת ה׳ אַהֲבָה וְיִרְאָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן בְּמוֹחוֹ וְתַעֲלוּמוֹת לִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ – בִּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת לִבּוֹ.
וּמִזֶּה נִמְשְׁכָה עֲבוֹדָה הָאֲמִיתִּית בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, בְּקוֹל וְדִבּוּר אוֹ מַעֲשֶׂה, הֵן אוֹתִיּוֹת וָא״ו הֵ״א וְכוּ׳.
וְגַם הַהִתְבּוֹנְנוּת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בַּאֲמִתָּתוֹ וּגְדוּלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, נִמְשְׁכָה גַם כֵּן מֵהַתּוֹרָה, דְּאוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא, הִיא בְּחִינַת יוּ״ד שֶׁל שֵׁם הַוָיָ׳ וְכוּ׳: