פרק מא
י ניסן יז ניסן בְּרַם, צָרִיךְ לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן תָּמִיד רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה וְעִיקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ. וְהוּא, כִּי אַף שֶׁהַיִּרְאָה הִיא שֹׁרֶשׁ לְ״סוּר מֵרָע״ וְהָאַהֲבָה לְ״וַעֲשֵׂה טוֹב״, אַף־עַל־פִּי־כֵן, לֹא דַי לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה לְבַדָּהּ לְ״וַעֲשֵׂה טוֹב״, וּלְפָחוֹת צָרִיךְ לְעוֹרֵר תְּחִלָּה הַיִּרְאָה הַטִּבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לִמְרוֹד בְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁתְּהֵא בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ אוֹ מוֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים.
דְּהַיְינוּ, לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל כָּל פָּנִים גְּדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר הִיא ״מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים״ – עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְאִיהוּ ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא״, וּמַנִּיחַ הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּמְיַיחֵד מַלְכוּתוֹ עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל, וְעָלָיו בִּפְרָט, כִּי חַיָּיב אָדָם לוֹמַר: ״בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם״, וְהוּא גַם הוּא מְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּתוֹ, לִהְיוֹת מֶלֶךְ עָלָיו, וּלְעָבְדוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדַת עָבֶד.
יא ניסן וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו, וּ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וּמַבִּיט עָלָיו, וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲבוֹד לְפָנָיו בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, כְּעוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
וְיַעֲמִיק בְּמַחֲשָׁבָה זוֹ וְיַאֲרִיךְ בָּהּ כְּפִי יְכוֹלֶת הַשָּׂגַת מוֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וּכְפִי הַפְּנַאי שֶׁלּוֹ, לִפְנֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, אוֹ הַמִּצְוָה, כְּמוֹ לִפְנֵי לְבִישַׁת טַלִּית וּתְפִילִּין.
יב ניסן יח ניסן וְגַם יִתְבּוֹנֵן, אֵיךְ שֶׁאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַ״סּוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ וּ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״, הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הוּא מְלוּבָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת וְחָכְמַת הַתּוֹרָה, אוֹ בְּצִיצִית וּתְפִלִּין אֵלּוּ, וּבִקְרִיאָתוֹ אוֹ בִּלְבִישָׁתוֹ הוּא מַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ עָלָיו, דְּהַיְינוּ עַל ״חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל״ שֶׁבְּתוֹךְ גּוּפוֹ, לִיכָּלֵל וְלִיבָּטֵל בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ.
וְדֶרֶךְ פְּרָט בִּתְפִילִּין, לִיבָּטֵל וְלִיכָּלֵל בְּחִינַת חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, בִּבְחִינַת חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַמְלוּבָּשׁוֹת דֶּרֶךְ פְּרָט בְּפָרָשִׁיּוֹת: ״קַדֶּשׁ״, ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ״, דְּהַיְינוּ, שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ, וְכֵן לִיבָּטֵל וְלִיכָּלֵל בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, הַכּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, שֶׁהֵן יִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁבְּלִבּוֹ, בִּבְחִינַת דַּעַת הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל חֶסֶד וּגְבוּרָה, הַמְלוּבָּשׁ בְּפָרָשִׁיּוֹת: ״שְׁמַע״, ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, וְהַיְינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: ״לְשַׁעְבֵּד הַלֵּב וְהַמּוֹחַ כוּ׳״;
יג ניסן וּבַעֲטִיפַת צִיצִית, יְכַוֵּין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲשֶׁר הִיא ״מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים״ וְכוּ׳, לְיַיחֲדָהּ עָלֵינוּ עַל יְדֵי מִצְוָה זוֹ, וְהוּא כְּעִנְיַן ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״.
וַאֲזַי, אַף אִם בְּכָל זֹאת לֹא תִפּוֹל עָלָיו אֵימָה וָפַחַד בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר שֶׁמְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו יִרְאָתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּהִתְגַלּוּת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁבְּמוֹחוֹ, וְקַבָּלָה זוֹ הִיא אֲמִיתִּית בְּלִי שׁוּם סָפֵק, שֶׁהֲרֵי הִיא טֶבַע נַפְשׁוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לִמְרוֹד בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרֵךְ – הֲרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד אוֹ הַמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה מֵחֲמַת קַבָּלָה זוֹ וּמֵחֲמַת הַמְשָׁכַת הַיִּרְאָה שֶׁבְּמוֹחוֹ, נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״עֲבוֹדָה שְׁלֵימָה״, כְּכָל עֲבוֹדַת הָעֶבֶד לַאֲדונוֹ וּמַלְכּוֹ.
יד ניסן מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם לוֹמֵד וּמְקַיֵּים הַמִּצְוָה בְּאַהֲבָה לְבַדָּהּ, כְּדֵי לְדָבְקָה בוֹ עַל יְדֵי תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו – אֵינָהּ נִקְרֵאת בְּשֵׁם עֲבוֹדַת הָעֶבֶד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳״, ״וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹדוּ וְגוֹ׳״; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר [פָּרָשַׁת בְּהַר]: ״כְּהַאי תּוֹרָא דְּיָהֲבִין עֲלֵיהּ עוֹל בְּקַדְמֵיתָא בְּגִין לְאַפָּקָא מִינֵּיהּ טַב לְעָלְמָא כוּ׳, הָכֵי נַמֵי אִצְטְרִיךְ לְבַר נַשׁ לְקַבָּלָא עֲלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּקַדְמֵיתָא כוּ׳, וְאִי הַאי לָא אִשְׁתְּכַח גַּבֵּיהּ – לָא שַׁרְיָא בֵּיהּ קְדוּשָּׁה כוּ׳״; [וּבְרַעְיָא מְהֵימְנָא שָׁם דַּף קי״א עַמּוּד ב׳] שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת, וְהֵן: בְּחִינַת ״עֶבֶד״ וּבְחִינַת ״בֵּן״.
וְאַף דְּיֵשׁ ״בֵּן״ שֶׁהוּא גַם כֵּן ״עֶבֶד״, הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לְמַדְרֵגָה זוֹ, בְּלִי קְדִימַת הַיִּרְאָה עִילָּאָה, כַּיָּדוּעַ לַיּוֹדְעִים:
טו ניסן יט ניסן וְהִנֵּה, אַף מִי שֶׁגַּם בְּמוֹחוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם יִרְאָה וּבוּשָׁה, מִפְּנֵי פְּחִיתוּת עֵרֶךְ נַפְשׁוֹ מִמְּקוֹר חוּצְבָּהּ, מִמַּדְרֵגוֹת תַּחְתּוֹנוֹת דְּי׳ סְפִירוֹת דַּעֲשִׂיָּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן, מֵאַחַר שֶׁמִּתְכַּוֵּין בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּדֵי לַעֲבוֹד אֶת הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה גְמוּרָה, כִּי הַיִּרְאָה וְהָעֲבוֹדָה נֶחְשָׁבוֹת לִשְׁתֵּי מִצְוֹת בְּמִנְיַן תַּרְיַ״ג, וְאֵינָן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
וְעוֹד, שֶׁבֶּאֱמֶת מְקַיֵּים גַּם מִצְוַת יִרְאָה בְּמַה שֶּׁמַּמְשִׁיךְ הַיִּרְאָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי בְּשָׁעָה וְרֶגַע זוֹ עַל כָּל פָּנִים, מוֹרָא שָׁמַיִם עָלָיו עַל כָּל פָּנִים, כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם הֶדְיוֹט לְפָחוֹת, שֶׁאֵינוֹ מֶלֶךְ, הַמַּבִּיט עָלָיו, שֶׁנִּמְנָע בַּעֲבוּרוֹ מִלַּעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן בְּעֵינָיו, שֶׁזּוֹ נִקְרֵאת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם כוּ׳, תֵּדְעוּ כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא יִרְאַנִי אָדָם כוּ׳״.
רַק שֶׁיִּרְאָה זוֹ נִקְרֵאת ״יִרְאָה תַּתָּאָה״ וְ״יִרְאַת חֵטְא״ שֶׁקּוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, וְ״יִרְאָה עִילָּאָה״ הוּא ״יְרֵא בֹּשֶׁת״ כוּ׳, דְּ״אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה כוּ׳״, אֲבָל בְּלִי יִרְאָה כְּלָל, לָא פָרְחָא לְעֵילָּא בְּאַהֲבָה לְבַדָּהּ, כְּמוֹ שֶׁהָעוֹף אֵינוֹ יָכוֹל לִפְרוֹחַ בְּכָנָף אֶחָד, דִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ הֵן תְּרֵין גַּדְפִין [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים].
וְכֵן הַיִּרְאָה לְבַדָּהּ – הִיא כָּנָף אֶחָד, וְלָא פָרְחָא בָּהּ לְעֵילָּא, אַף שֶׁנִּקְרֵאת ״עֲבוֹדַת עֶבֶד״. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם כֵּן בְּחִינַת ״בֵּן״, לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה הַטִּבְעִית עַל כָּל פָּנִים, הַמְסוּתֶּרֶת בְּלִבּוֹ, שֶׁתְּהֵא בְּהִתְגַּלּוּת מוֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים, לִזְכּוֹר אַהֲבָתוֹ לַה׳ אֶחָד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ, לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרֵךְ.
וְזֹאת תִּהְיֶה כַּוָּונָתוֹ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה אוֹ הַמִּצְוָה הַזּוֹ, לְדָבְקָה בוֹ נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
טז ניסן כ ניסן אַךְ אָמְנָם, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל״, לָכֵן יִתְכַּוֵּין לְיַחֵד וּלְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, מְקוֹר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וּמְקוֹר נַפְשׁוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא רוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״שְׁכִינָה״, עַל שֵׁם שֶׁשּׁוֹכֶנֶת וּמִתְלַבֶּשֶׁת תּוֹךְ כָּל עָלְמִין לְהַחֲיוֹתָן וּלְקַיְּימָן, וְהִיא הִיא – הַמַּשְׁפַּעַת בּוֹ כֹּחַ הַדִּבּוּר הַזֶּה שֶׁמְּדַבֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אוֹ כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה זוֹ.
וְיִחוּד זֶה, הוּא עַל יְדֵי הַמְשָׁכַת אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא לְמַטָּה, עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁהוּא מְלוּבָּשׁ בָּהֶן.
וְיִתְכַּוֵּין לְהַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ עַל מְקוֹר נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל לְיַיחֲדָן, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן פֵּירוּשׁ יִחוּד זֶה בַּאֲרִיכוּת, עַיֵּין שָׁם. וְזֶהוּ פֵּירוּשׁ ״לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל״.
הגהה
וְגַם ﬠַל יְדֵי זֶה יִתְמַתְּקוּ גַם כֵּן הַגְּבוּרוֹת בַּחֲסָדִים מִמֵּילָא, בְּהִתְכַּלְלוּת הַמִּדּוֹת וְיִחוּדָם, ﬠַל יְדֵי גִילּוּי רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, הַמִּתְגַּלֶּה לְמַﬠְלָה בְּאִתְﬠָרוּתָא דִלְתַתָּא, הוּא גִילּוּיוֹ לְמַטָּה בְּﬠֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה שֶׁהֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאִדְרָא רַבָּא וּבְמִשְׁנַת חֲסִידִים מַסֶּכֶת אֲרִיךְ אַנְפִּין פֶּרֶק ד׳, שֶׁתַּרְיַ״ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה נִמְשָׁכוֹת מֵ״חִיוַּורְתָּא דַּאֲרִיךְ אַנְפִּין״, שֶׁהוּא רָצוֹן הָﬠֶלְיוֹן, מְקוֹר הַחֲסָדִים:
כא ניסן וְאַף שֶׁלִּהְיוֹת כַּוָּונָה זוֹ אֲמִיתִּית בְּלִבּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ חָפֵץ בֶּאֱמֶת יִחוּד הָעֶלְיוֹן הַזֶּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּלִבּוֹ אַהֲבָה רַבָּה לַה׳ לְבַדּוֹ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו לְבַד, וְלֹא לְרַוּוֹת נַפְשׁוֹ הַצְּמֵאָה לַה׳, אֶלָּא כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדֵּל בָּתַר אֲבוֹי וְאִמֵּיהּ, דְּרָחִים לוֹן יַתִּיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ כוּ׳ [כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּשֵׁם רַעְיָא מְהֵימְנָא], מִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ לְכָל אָדָם לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכַוָּונָה זוֹ.
כִּי אַף שֶׁאֵינָהּ בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ לְגַמְרֵי בְּלִבּוֹ שֶׁיַּחְפּוֹץ בָּזֶה בְּכָל לִבּוֹ, מִכָּל מָקוֹם, מְעַט מִזְּעֵר חָפֵץ לִבּוֹ בָּזֶה בֶּאֱמֶת, מִפְּנֵי אַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁבְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁהוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, וְיִחוּד זֶה הוּא רְצוֹנוֹ הָאֲמִיתִּי. וְהַיְינוּ יִחוּד הָעֶלְיוֹן שֶׁבַּאֲצִילוּת, הַנַּעֲשֶׂה בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, עַל יְדֵי יִחוּד נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית וְהִתְכַּלְלוּתָהּ בְּאוֹר ה׳ הַמְלוּבָּשׁ בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁעוֹסֶקֶת בָּהֶן, וְהָיוּ לַאֲחָדִים מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל, כִּי עַל יְדֵי זֶה מִתְיַחֲדִים גַּם כֵּן מְקוֹר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, עִם מְקוֹר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, הַנִּקְרָא בְּשֵׁם ״שְׁכִינָה״, שֶׁהֵן בְּחִינַת ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וּבְחִינַת ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת.
כב ניסן אֲבָל יִחוּד נַפְשׁוֹ וְהִתְכַּלְלוּתָהּ בְּאוֹר ה׳ – לִהְיוֹת לַאֲחָדִים, בָּזֶה חָפֵץ כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, מֵאַהֲבָה הַטִּבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל לְדָבְקָה בַּה׳, וְלֹא לִיפָּרֵד וְלִהְיוֹת נִכְרָת וְנִבְדָּל חַס וְשָׁלוֹם מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּשׁוּם אוֹפֶן, אֲפִילוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.
וְעֵסֶק הַתּוֹרָה וּמִצְוֹת וְהַתְּפִלָּה, הוּא גַם כֵּן עִנְיַן מְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, כְּמוֹ בְּצֵאתָהּ מִן הַגּוּף בִּמְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁאֵינָהּ מְהַרְהֶרֶת בְּצָרְכֵי הַגּוּף, אֶלָּא, מַחֲשַׁבְתָּהּ מְיוּחֶדֶת וּמְלוּבֶּשֶׁת בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה, שֶׁהֵן דְּבַר ה׳ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ, וְהָיוּ לַאֲחָדִים מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ כָּל עֵסֶק הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן עֵדֶן, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא וּבַזֹּהַר, אֶלָּא שֶׁשָּׁם מִתְעַנְּגִים בְּהַשָּׂגָתָם וְהִתְכַּלְלוּתָם בְּאוֹר ה׳.
וְזֶהוּ שֶׁתִּקְּנוּ בִּתְחִלַּת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר קוֹדֶם הַתְּפִלָּה: ״אֱלֹהַי, נְשָׁמָה וְכוּ׳ וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ כוּ׳ וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי כוּ׳״, כְּלוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁ״אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי״, לָכֵן, מֵעַתָּה אֲנִי מוֹסְרָהּ וּמַחֲזִירָהּ לְךָ לְיַיחֲדָהּ בְּאַחְדּוּתְךָ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״אֵלֶיךָ, ה׳, נַפְשִׁי אֶשָּׂא״, וְהַיְינוּ, עַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת מַחֲשַׁבְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ וְדִיבּוּרִי בְּדִיבּוּרְךָ – בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה, וּבִפְרָט בַּאֲמִירָה לַה׳ לְנֹכֵחַ, כְּמוֹ ״בָּרוּךְ אַתָּה״, וּכְהַאי גַּוְונָא.
יז ניסן כג ניסן וְהִנֵּה, בַּהֲכָנָה זוֹ שֶׁל מְסִירַת נַפְשׁוֹ לַה׳, יַתְחִיל בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, ״בָּרוּךְ אַתָּה כוּ׳״, וְכֵן בַּהֲכָנָה זוֹ יַתְחִיל לִלְמוֹד שִׁיעוּר קָבוּעַ מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה, וְכֵן בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, קוֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לִלְמוֹד, צְרִיכָה הֲכָנָה זוֹ לְפָחוֹת, כַּנּוֹדָע, שֶׁעִיקַּר הַהֲכָנָה לִשְׁמָהּ לְעַכֵּב – הוּא בִּתְחִלַּת הַלִּימּוּד בַּבֵּינוֹנִים, וּכְמוֹ בְּגֵט וְסֵפֶר תּוֹרָה, שֶׁצְּרִיכִים לִשְׁמָהּ לְעַכֵּב, וְדַיּוֹ שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַכְּתִיבָה: ״הֲרֵינִי כּוֹתֵב לְשֵׁם קְדוּשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה״, אוֹ ״לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמָהּ״ כוּ׳.
וּכְשֶׁלּוֹמֵד שָׁעוֹת הַרְבֵּה רְצוּפוֹת, יֵשׁ לוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בַּהֲכָנָה זוֹ הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה עַל כָּל פָּנִים, כִּי, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הִיא הַמְשָׁכָה אַחֶרֶת מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים לְהַחֲיוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וְהַמְשָׁכַת הַחַיּוּת שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁלְּפָנֶיהָ – חוֹזֶרֶת לִמְקוֹרָהּ [בְּסוֹד ״רָצוֹא וָשׁוֹב״ שֶׁבְּסֵפֶר יְצִירָה] עִם כָּל הַתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל הַתַּחְתּוֹנִים, כִּי בְּכָל שָׁעָה שׁוֹלֵט צֵירוּף אֶחָד מִי״ב צֵירוּפֵי שֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ־הוּא בְּי״ב שְׁעוֹת הַיּוֹם, וְצֵירוּפֵי שֵׁם אַדְנַ״י בַּלַּיְלָה, כַּנּוֹדָע.
יח ניסן וְהִנֵּה, כָּל כַּוָּונָתוֹ בִּמְסִירַת נַפְשׁוֹ לַה׳ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה, לְהַעֲלוֹת נִיצוֹץ אֱלֹהוּת שֶׁבְּתוֹכָהּ לִמְקוֹרוֹ, תְּהֵא רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כִּמְשַׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בְּבוֹא אֵלָיו בְּנוֹ יְחִידוֹ, בְּצֵאתוֹ מִן הַשִּׁבְיָה וּבֵית הָאֲסוּרִים, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְהִנֵּה, כַּוָּונָה זוֹ הִיא אֲמִיתִּית בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ לְגַמְרֵי, בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, מֵאַהֲבָה הַטִּבְעִית שֶׁהִיא יְרוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. רַק שֶׁצָּרִיךְ לִקְבּוֹעַ עִתִּים לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳, לְהַשִּׂיג דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, וְכוּלֵּי הַאי וְאוּלַי וְכוּ׳, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל: