וַיֹּ֣אמֶר רַבְשָׁקֵ֗ה הַאֶ֨ל אֲדֹנֶ֚יךָ וְאֵלֶ֙יךָ֙ שְׁלָחַ֣נִי אֲדֹנִ֔י לְדַבֵּ֖ר אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲלֹ֣א עַל־הָֽאֲנָשִׁ֗ים הַיּֽשְׁבִים֙ עַל־הַ֣חוֹמָ֔ה לֶֽאֱכֹ֣ל אֶת־צֽוֹאָתָ֗ם (כתיב חֹֽרָאיהָ֗ם) וְלִשְׁתּ֛וֹת אֶת־מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם (כתיב שֵׁיֵ֥נַיֵהֶ֖ם) עִמָּכֶֽם: