כִּי֩ עֵ֨ד ה֜וּא בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵֽינֵיכֶ֗ם וּבֵ֣ין דֹּֽרוֹתֵינוּ֘ אַֽחֲרֵינוּ֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֚ת יְהֹוָה֙ לְפָנָ֔יו בְּעֹֽלוֹתֵ֥ינוּ וּבִזְבָחֵ֖ינוּ וּבִשְׁלָמֵ֑ינוּ וְלֹא־יֹֽאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֚ם מָחָר֙ לְבָנֵ֔ינוּ אֵֽין־לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּֽיהֹוָֽה: