וַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶת־עֲבָדָּ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶל־דָּוִ֚ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֚ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־עֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְ: