וַיֹּ֚אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֚א הָֽאֲרִי֙ וְאֶת־הַדּ֔וֹב וְנָשָֹ֥א שֶֹ֖ה מֵהָעֵֽדֶר: