תְּהִ֣י נָ֣א אָזְנְךָֽ־קַשֶּׁ֣בֶת וְעֵינֶ֪יךָ פְתוּ֠ח֩וֹת לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־תְּפִלַּ֣ת עַבְדְּךָ֡ אֲשֶׁ֣ר אָֽנֹכִי֩ מִתְפַּלֵּ֨ל לְפָנֶ֚יךָ הַיּוֹם֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עֲבָדֶ֑יךָ וּמִתְוַדֶּ֗ה עַל־חַטֹּ֚אות בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֣אנוּ לָ֔ךְ וַֽאֲנִ֥י וּבֵֽית־אָבִ֖י חָטָֽאנוּ: