וַיֹּ֗אמֶר אֶל־בִּדְקַר֙ שָֽׁלִשׁ֔וֹ (כתיב שָֽׁלִשֹׁ֔ה) שָֹא הַשְׁלִכֵ֔הוּ בְּחֶלְקַ֕ת שְׂדֵ֖ה נָב֣וֹת הַיִּזְרְעֵאלִ֑י כִּֽי־זְכֹ֞ר אֲנִ֣י וָאַ֗תָּה אֵ֣ת רֹכְבִ֚ים צְמָדִים֙ אַֽחֲרֵי֙ אַחְאָ֣ב אָבִ֔יו וַֽיהֹוָה֙ נָשָֹ֣א עָלָ֔יו אֶת־הַמַּשָּׂ֖א הַזֶּֽה: