וַיָּ֣קָם | וַיֵּ֣לֶךְ צָרְפַ֗תָּה וַיָּבֹא֙ אֶל־פֶּ֣תַח הָעִ֔יר וְהִנֵּֽה־שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה מְקשֶׁ֣שֶׁת עֵצִ֑ים וַיִּקְרָ֚א אֵלֶ֙יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר קְחִי־נָ֨א לִ֧י מְעַט־מַ֛יִם בַּכְּלִ֖י וְאֶשְׁתֶּֽה: