Koheles — Perek 8

קהלת פרק ח׳

א׳ מִי־כְּהֶ֣חָכָ֔ם וּמִ֥י יוֹדֵ֖עַ פֵּ֣שֶׁר דָּבָ֑ר חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔י ו וְעֹ֥ז פָּנָ֖יו יְשֻׁנֶּֽא:

ב׳ אֲנִי֙ פִּי־מֶ֣לֶךְ שְׁמֹ֔ר וְעַ֕ל דִּבְרַ֖ת שְׁבוּעַ֥ת אֱלֹהִֽים:

ג׳ אַל־תִּבָּהֵ֤ל מִפָּנָיו֙ תֵּלֵ֔ךְ אַֽל־תַּֽעֲמֹ֖ד בְּדָבָ֣ר רָ֑ע כִּ֛י כָּל־אֲשֶׁ֥ר יַחְפֹּ֖ץ יַֽעֲשֶֽׂה:

ד׳ בַּֽאֲשֶׁ֥ר דְּבַר־מֶ֖לֶךְ שִׁלְט֑וֹן וּמִ֥י יֹֽאמַר־ל֖וֹ מַֽה־תַּֽעֲשֶֽׂה:

ה׳ שׁוֹמֵ֣ר מִצְוָ֔ה לֹ֥א יֵדַ֖ע דָּבָ֣ר רָ֑ע וְעֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֔ט יֵדַ֖ע לֵ֥ב חָכָֽם:

ו׳ כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָֽאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו:

ז׳ כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ יֹדֵ֖עַ מַה־שֶּׁיִּֽהְיֶ֑ה כִּ֚י כַּֽאֲשֶׁ֣ר יִֽהְיֶ֔ה מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ:

ח׳ אֵ֣ין אָדָ֞ם שַׁלִּ֤יט בָּר֨וּחַ֙ לִכְל֣וֹא אֶת־הָר֔וּחַ וְאֵ֤ין שִׁלְטוֹן֙ בְּי֣וֹם הַמָּ֔וֶת וְאֵ֥ין מִשְׁלַ֖חַת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְלֹֽא־יְמַלֵּ֥ט רֶ֖שַׁע אֶת־בְּעָלָֽיו:

ט׳ אֶת־כָּל־זֶ֤ה רָאִ֨יתִי֙ וְנָת֣וֹן אֶת־לִבִּ֔י לְכָֽל־מַֽעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר נַֽעֲשָׂ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֧ט הָֽאָדָ֛ם בְּאָדָ֖ם לְרַ֥ע לֽוֹ:

י׳ וּבְכֵ֡ן רָאִ֩יתִי֩ רְשָׁעִ֨ים קְבֻרִ֜ים וָבָ֗אוּ וּמִמְּק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יְהַלֵּ֔כוּ וְיִֽשְׁתַּכְּח֥וּ בָעִ֖יר אֲשֶׁ֣ר כֵּֽן־עָשׂ֑וּ גַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל:

י״א אֲשֶׁר֙ אֵֽין־נַֽעֲשָׂ֣ה פִתְגָ֔ם מַֽעֲשֵׂ֥ה הָֽרָעָ֖ה מְהֵרָ֑ה עַל־כֵּ֡ן מָלֵ֞א לֵ֧ב בְּֽנֵי־הָֽאָדָ֛ם בָּהֶ֖ם לַֽעֲשׂ֥וֹת רָֽע:

י״ב אֲשֶׁ֣ר חֹטֶ֗א עֹשֶׂ֥ה רָ֛ע מְאַ֖ת וּמַֽאֲרִ֣יךְ ל֑וֹ כִּ֚י גַּם־יוֹדֵ֣עַ אָ֔נִי אֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה־טּוֹב֙ לְיִרְאֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִֽירְא֖וּ מִלְּפָנָֽיו:

י״ג וְטוֹב֙ לֹא־יִֽהְיֶ֣ה לָֽרָשָׁ֔ע וְלֹא־יַֽאֲרִ֥יךְ יָמִ֖ים כַּצֵּ֑ל אֲשֶׁ֛ר אֵינֶ֥נּוּ יָרֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים:

י״ד יֶשׁ־הֶ֘בֶל֘ אֲשֶׁ֣ר נַֽעֲשָׂ֣ה עַל־הָאָ֒רֶץ֒ אֲשֶׁ֣ר | יֵ֣שׁ צַדִּיקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מַגִּ֤יעַ אֲלֵהֶם֙ כְּמַֽעֲשֵׂ֣ה הָֽרְשָׁעִ֔ים וְיֵ֣שׁ רְשָׁעִ֔ים שֶׁמַּגִּ֥יעַ אֲלֵהֶ֖ם כְּמַֽעֲשֵׂ֣ה הַצַּדִּיקִ֑ים אָמַ֕רְתִּי שֶׁגַּם־זֶ֖ה הָֽבֶל:

ט״ו וְשִׁבַּ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ אֶת־הַשִּׂמְחָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ט֤וֹב לָֽאָדָם֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁמֶ֔שׁ כִּ֛י אִם־לֶֽאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׂמ֑וֹחַ וְה֞וּא יִלְוֶ֣נּוּ בַֽעֲמָל֗וֹ יְמֵ֥י חַיָּ֛יו אֲשֶׁר־נָֽתַן־ל֥וֹ הָֽאֱלֹהִ֖ים תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ:

ט״ז כַּֽאֲשֶׁ֨ר נָתַ֤תִּי אֶת־לִבִּי֙ לָדַ֣עַת חָכְמָ֔ה וְלִרְאוֹת֙ אֶת־הָ֣עִנְיָ֔ן אֲשֶׁ֥ר נַֽעֲשָׂ֖ה עַל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י גַ֤ם בַּיּוֹם֙ וּבַלַּ֔יְלָה שֵׁנָ֕ה בְּעֵינָ֖יו אֵינֶ֥נּוּ רֹאֶֽה:

י״ז וְרָאִ֘יתִ֘י אֶת־כָּל־מַֽעֲשֵׂ֣ה הָֽאֱלֹהִים֒ כִּי֩ לֹ֨א יוּכַ֜ל הָֽאָדָ֗ם לִמְצוֹא֙ אֶת־הַֽמַּֽעֲשֶׂה֙ אֲשֶׁ֣ר נַֽעֲשָׂ֣ה תַֽחַת־הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּ֠שֶׁ֠ל אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲמֹ֧ל הָֽאָדָ֛ם לְבַקֵּ֖שׁ וְלֹ֣א יִמְצָ֑א וְגַ֨ם אִם־יֹאמַ֤ר הֶֽחָכָם֙ לָדַ֔עַת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִמְצֹֽא: