וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י עוֹד לֵ֣ךְ אֱהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַֽהֲבַ֚ת יְהֹוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹֽהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים: