יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָֹ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל | אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַֽהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֚ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹֽׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֚וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: