וַיְבַקֵּשׁ֩ אֶת־אֲחַזְיָ֨הוּ וַיִּלְכְּדֻ֜הוּ וְה֧וּא מִתְחַבֵּ֣א בְשֹֽׁמְר֗וֹן וַֽיְבִאֻ֣הוּ אֶל־יֵהוּא֘ וַֽיְמִתֻהוּ֒ וַיִּקְבְּרֻ֔הוּ כִּ֚י אָֽמְרוּ֙ בֶּן־יְהֽוֹשָׁפָ֣ט ה֔וּא אֲשֶׁר־דָּרַ֥שׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה בְּכָל־לְבָב֑וֹ וְאֵין֙ לְבֵ֣ית אֲחַזְיָ֔הוּ לַֽעֲצֹ֥ר כֹּ֖חַ לְמַמְלָכָֽה: