בֶּן־אִשָּׁ֞ה מִן־בְּנ֣וֹת דָּ֗ן וְאָבִ֣יו אִֽישׁ־צֹרִ֡י יוֹדֵ֡עַ לַֽעֲשׂ֣וֹת בַּזָּהָ֣ב וּ֠בַכֶּסֶף בַּנְּחֹ֨שֶׁת בַּבַּרְזֶ֜ל בָּֽאֲבָנִ֣ים וּבָֽעֵצִ֗ים בָּֽאַרְגָּמָ֚ן בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבַבּ֣וּץ וּבַכַּרְמִ֔יל וּלְפַתֵּ֙חַ֙ כָּל־פִּתּ֔וּחַ וְלַחְשֹׁ֖ב כָּל־מַֽחֲשָׁ֑בֶת אֲשֶׁ֚ר יִנָּֽתֶן־לוֹ֙ עִם־חֲכָמֶ֔יךָ וְֽחַכְמֵ֔י אֲדֹנִ֖י דָּוִ֥יד אָבִֽיךָ: