Divrei Hayamim II — Perek 15

דברי הימים ב פרק ט״ו

א׳ וַֽעֲזַרְיָ֙הוּ֙ בֶּן־עוֹדֵ֔ד הָֽיְתָ֥ה עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים:

ב׳ וַיֵּצֵא֘ לִפְנֵ֣י אָסָא֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ שְׁמָע֕וּנִי אָסָ֖א וְכָל־יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֑ן יְהֹוָ֚ה עִמָּכֶם֙ בִּֽהְיֽוֹתְכֶ֣ם עִמּ֔וֹ וְאִם־תִּדְרְשֻׁ֙הוּ֙ יִמָּצֵ֣א לָכֶ֔ם וְאִם־תַּֽעַזְבֻ֖הוּ יַֽעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם:

ג׳ וְיָמִ֥ים רַבִּ֖ים לְיִשְׂרָאֵ֑ל לְלֹ֣א| אֱלֹהֵ֣י אֱמֶ֗ת וּלְלֹ֛א כֹּהֵ֥ן מוֹרֶ֖ה וּלְלֹ֥א תוֹרָֽה:

ד׳ וַיָּ֙שָׁב֙ בַּצַּר־ל֔וֹ עַל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְבַקְשֻׁ֖הוּ וַיִּמָּצֵ֥א לָהֶֽם:

ה׳ וּבָֽעִתִּ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לַיּוֹצֵ֣א וְלַבָּ֑א כִּי מְהוּמ֣וֹת רַבּ֔וֹת עַ֥ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֖י הָֽאֲרָצֽוֹת:

ו׳ וְכֻתְּת֥וּ גֽוֹי־בְּג֖וֹי וְעִ֣יר בְּעִ֑יר כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים הֲמָמָ֖ם בְּכָל־צָרָֽה:

ז׳ וְאַתֶּ֣ם חִזְק֔וּ וְאַל־יִרְפּ֖וּ יְדֵיכֶ֑ם כִּ֛י יֵ֥שׁ שָׂכָ֖ר לִפְעֻלַּתְכֶֽם:

ח׳ וְכִשְׁמֹ֨עַ אָסָ֜א הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְהַנְּבוּאָה֘ עֹדֵ֣ד הַנָּבִיא֒ הִתְחַזַּ֗ק וַיַּֽעֲבֵ֚ר הַשִּׁקּוּצִים֙ מִכָּל־אֶ֚רֶץ יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וּמִן־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לָכַ֖ד מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיְחַדֵּשׁ֙ אֶת־מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֕ר לִפְנֵ֖י אוּלָ֥ם יְהֹוָֽה:

ט׳ וַיִּקְבֹּ֗ץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַגָּרִים֙ עִמָּהֶ֔ם מֵֽאֶפְרַ֥יִם וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִשִּׁמְע֑וֹן כִּי־נָֽפְל֨וּ עָלָ֚יו מִיִּשְׂרָאֵל֙ לָרֹ֔ב בִּרְאֹתָ֕ם כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֖יו עִמּֽוֹ:

י׳ וַיִּקָּֽבְצ֥וּ יְרֽוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֑י לִשְׁנַ֥ת חֲמֵֽשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא:

י״א וַיִּזְבְּח֚וּ לַֽיהֹוָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִן־הַשָּׁלָ֖ל הֵבִ֑יאוּ בָּקָר֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וְצֹ֖אן שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִֽים:

י״ב וַיָּבֹ֣אוּ בַבְּרִ֔ית לִדְר֕וֹשׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵיהֶ֑ם בְּכָל־לְבָבָ֖ם וּבְכָל־נַפְשָֽׁם:

י״ג וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִדְר֛שׁ לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל יוּמָ֑ת לְמִן־קָטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־אִשָּֽׁה:

י״ד וַיִּשָּֽׁבְעוּ֙ לַיהֹוָ֔ה בְּק֥וֹל גָּד֖וֹל וּבִתְרוּעָ֑ה וּבַֽחֲצֹֽצְר֖וֹת וּבְשֽׁוֹפָרֽוֹת:

ט״ו וַיִּשְׂמְח֨וּ כָל־יְהוּדָ֜ה עַל־הַשְּׁבוּעָ֗ה כִּ֚י בְכָל־לְבָבָם֙ נִשְׁבָּ֔עוּ וּבְכָל־רְצוֹנָ֣ם בִּקְשֻׁ֔הוּ וַיִּמָּצֵ֖א לָהֶ֑ם וַיָּ֧נַח יְהֹוָ֛ה לָהֶ֖ם מִסָּבִֽיב:

ט״ז וְגַם־מַֽעֲכָ֞ה אֵ֣ם| אָסָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ הֱסִירָהּ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָֽשְׂתָ֥ה לַֽאֲשֵׁרָ֖ה מִפְלָ֑צֶת וַיִּכְרֹ֚ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיָּ֕דֶק וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן:

י״ז וְהַ֨בָּמ֔וֹת לֹא־סָ֖רוּ מִיִּשְׂרָאֵ֑ל רַ֧ק לְבַב־אָסָ֛א הָיָ֥ה שָׁלֵ֖ם כָּל־יָמָֽיו:

י״ח וַיָּבֵ֞א אֶת־קָדְשֵׁ֥י אָבִ֛יו וְקָֽדָשָׁ֖יו בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֑ים כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב וְכֵלִֽים:

י״ט וּמִלְחָמָ֖ה לֹ֣א הָיָ֑תָה עַ֛ד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁ֥ים וְחָמֵ֖שׁ לְמַלְכ֥וּת אָסָֽא: