וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶל־הָֽאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַֽאֲנִי־ה֚וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֚א יָֽדְךָ֙ בִּי וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה: