וַיֹּֽאמְרוּ֩ שָׂרֵ֨י בְנֵֽי־עַמּ֜וֹן לְחָנ֗וּן הַֽמְכַבֵּ֨ד דָּוִ֚יד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־שָׁלַ֥ח לְךָ֖ מְנַֽחֲמִ֑ים הֲלֹ֡א בַּֽ֠עֲבוּר לַחְקֹ֨ר וְלַֽהֲפֹ֚ךְ וּלְרַגֵּל֙ הָאָ֔רֶץ בָּ֥אוּ עֲבָדָ֖יו אֵלֶֽיךָ: