וְהָיָ֗ה כִּי־מָֽלְא֚וּ יָמֶ֙יךָ֙ לָֽלֶ֣כֶת עִם־אֲבֹתֶ֔יךָ וַֽהֲקִֽימוֹתִ֚י אֶת־זַרְעֲךָ֙ אַֽחֲרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה מִבָּנֶ֑יךָ וַֽהֲכִֽינוֹתִ֖י אֶת־מַלְכוּתֽוֹ: