גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ – כֹּהֵן הַמְחַטֵּא יֹאכַל, שֶׁאֵינוֹ מְחַטֵּא אֵינוֹ אוֹכֵל.

וּכְלָלָא הוּא?! וַהֲרֵי מִשְׁמָרָה כּוּלָּהּ – דְּאֵין מְחַטְּאִין, וְאוֹכְלִין! רָאוּי לְחִיטּוּי קָאָמְרִינַן.

הֲרֵי קָטָן – דְּאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי, וְאוֹכֵל! אֶלָּא מַאי ״יֹאכְלֶנָּה״ – יְחַלְּקֶנָּה. רָאוּי לְחִיטּוּי – חוֹלֵק, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי – אֵינוֹ חוֹלֵק.

הֲרֵי בַּעַל מוּם – דְּאֵינוֹ רָאוּי לְחִיטּוּי, וְחוֹלֵק! בַּעַל מוּם רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ: ״כׇּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים״ – לְרַבּוֹת בַּעַל מוּם.

וְאֵימָא: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם! מִסְתַּבְּרָא בַּעַל מוּם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן אוֹכֵל.

אַדְּרַבָּה – טְבוּל יוֹם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, דִּלְאוּרְתָּא מִיחְזָא חֲזֵי! הַשְׁתָּא מִיהָא הָא לָא חֲזֵי.

רַב יוֹסֵף אָמַר: מִכְּדֵי מַאי ״יֹאכְלֶנָּה״ – יְחַלְּקֶנָּה; לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״יְחַלְּקֶנָּה״! מַאי ״יֹאכְלֶנָּה״? שְׁמַע מִינַּהּ: רָאוּי לַאֲכִילָה – חוֹלֵק, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה – אֵינוֹ חוֹלֵק.

בָּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: בַּעַל מוּם וְהוּא טָמֵא, מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ? כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי וְרַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ – לָא שְׁנָא, מָה לִי טָמֵא מָה לִי בַּעַל מוּם; אוֹ דִלְמָא, רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק?

אָמַר רַבָּה, תָּא שְׁמַע: כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. שְׁמַע מִינַּהּ: רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן! שְׁמַע מִינַּהּ.

בָּעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: טָמֵא בְּקׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר, מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ? מִי אָמְרִינַן: ״הַמְחַטֵּא״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְהַאי נָמֵי מֵחֵטְא הוּא; אוֹ דִלְמָא, רָאוּי לַאֲכִילָה חוֹלֵק, שֶׁאֵין רָאוּי לַאֲכִילָה אֵינוֹ חוֹלֵק?

אָמַר רָבִינָא, תָּא שְׁמַע: כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב. שְׁמַע מִינַּהּ: רָאוּי לַאֲכִילָה בָּעֵינַן! שְׁמַע מִינַּהּ.

אוֹנֵן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ מַקְרִיב כּוּ׳. אוֹנֵן נוֹגֵעַ?! וּרְמִינְהִי: אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים – צְרִיכִין טְבִילָה לַקּוֹדֶשׁ!

אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּשֶׁטָּבַל, כָּאן בְּשֶׁלֹּא טָבַל.

וְכִי טָבַל מַאי הָוֵי? הָא הָדְרָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת; דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אוֹנֵן שֶׁטָּבַל – אֲנִינוּתוֹ חוֹזֶרֶת עָלָיו!

לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ, הָא דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ.

הֶיסַּח הַדַּעַת – שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בָּעֵי; דְּאָמַר רַבִּי יוֹסְטַאי בְּרַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֶיסַּח הַדַּעַת – צָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי!

לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִטְּמֵא מֵת, הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ מִטְּמֵא שֶׁרֶץ.

טְמֵא שֶׁרֶץ – טָמֵא מְעַלְּיָיא הוּא, הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ בָּעֵי! וְעוֹד, אֲפִילּוּ תְּרוּמָה נָמֵי!

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּאוֹמֵר נִשְׁמַרְתִּי מִדָּבָר הַמְטַמְּאֵנִי, וְלֹא נִשְׁמַרְתִּי מִדָּבָר הַפּוֹסְלֵנִי.

וּמִי אִיכָּא נְטִירוּתָא לְפַלְגָא?! אִין; וְהָתַנְיָא: עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל רֹאשׁוֹ