מִדְּרַבָּנַן הוּא.

כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא כּוּ׳. ״כְּלִי״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא כְּלִי הוּא! שֶׁנִּיקַּב בְּשׁוֹרֶשׁ קָטָן.

כְּלִי נְחֹשֶׁת [כּוּ׳]. פּוֹחֲתוֹ [וְכוּ׳]. וְהָא לָאו כְּלִי הוּא! דְּרָצֵיף [לֵיהּ] מִרְצָיף (הוּא).

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מְעִיל שֶׁנִּיטְמָא – מַכְנִיסוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וּמְכַבְּסוֹ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִקָּרֵעַ״.

מוֹתֵיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֶעָבִין וְהָרַכִּים, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ!

אַגַּב אֲבִיהֶן חֲשִׁיבִי.

וְהָא בָּעֵי שִׁבְעַת סַמְמָנִין, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: דַּם חַטָּאת וּמַרְאוֹת נְגָעִים, צְרִיכִין שִׁבְעַת סַמְמָנִין; וְתַנְיָא: אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ!