״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת״ – שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם חַטָּאת.

וְאַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה, זְרִיקָה מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ״ – שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה לְשֵׁם חַטָּאת.

אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״עָלָיו״ – עָלָיו וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ.

אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? כִּדְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״; הָכָא נָמֵי: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״.

אַשְׁכְּחַן מִצְוָה – בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּזְרִיקָה בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב. לְעַכֵּב – בְּכׇל עֲבוֹדוֹת בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב, מְנָלַן?

אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָתְיָא מֵחַטַּאת נָזִיר, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת.

אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? (אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְשִׁנּוּי בְּעָלִים. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן?)

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״.

מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ?

וּלְרָבִינָא, ״מִנְחָת״–״מִנְחָתוֹ״, ״נֶסֶךְ״–״נִסְכּוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ?

הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – אֲפִילּוּ לְמָחָר. אֶלָּא ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ?

וְתוּ, מִי גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת נָזִיר לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהּ דָּמִים אֲחֵרִים; חַטַּאת נָזִיר מֵחַטַּאת חֵלֶב לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן כָּרֵת!

אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָתְיָא מֵחַטַּאת מְצוֹרָע, דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת.

וְאַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלֵיהּ? אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר וְגוֹ׳״ – עַל הַמִּטַּהֵר זֶה, וְלֹא עַל הַמִּטַּהֵר חֲבֵירוֹ.

וְאַכַּתִּי, מִי יָלְפָא מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת מְצוֹרָע לָא יָלְפָא – שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהּ דָּמִים אֲחֵרִים; חַטָּאת מְצוֹרָע מֵחַטַּאת חֵלֶב לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן כָּרֵת!

מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי.

בְּהֵי לָא לִכְתּוֹב? [לָא לִכְתּוֹב] רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת חֵלֶב, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהֶם דָּמִים אֲחֵרִים!

לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת נָזִיר, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן שְׁאֵלָה!

לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת מְצוֹרָע, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין בָּאִין בְּדַלּוּת!

אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה וְגוֹ׳״ – הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָן לְמִצְוָה; אַף חַטָּאת – בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָן לְמִצְוָה.

הִילְכָּךְ, מִצְוָה – מִשְּׁלָמִים, וְהָנָךְ קְרָאֵי – לְעַכֵּב.

וְאַשְׁכְּחַן חַטַּאת חֵלֶב, דִּכְתִיב בָּהּ ״לַחַטָּאת״;