וְנִיתֵּיב לְפָנִים וַהֲדַר נִיתֵּיב לַחוּץ? כֵּיוָן דְּאִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם דְּכִי נִכְנַס דָּמָן פְּסוּלִין, לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.

שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בְּחַמִּין, וְאָמַר לוֹ: מְזוֹג לִי. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה? אָמַר לוֹ: לֹא בְּחַמִּין אָנוּ עֲסוּקִין עַכְשָׁיו?! בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן.

הָכָא נָמֵי – מִכְּדִי בְּחַטָּאת עָסְקִינַן וְאָתֵי, ״חַטָּאת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו חַטָּאת קָאָמֵינָא לַהּ, אֶלָּא כׇּל קָדָשִׁים.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִכְּדֵי אִיתְרַבּוֹ כׇּל קָדָשִׁים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ לְעִנְיַן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, ״חַטָּאת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: חַטָּאת אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא.

וְהָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, אָמַר לוֹ: אַל תִּמְזוֹג לִי אֶלָּא חַמִּין!

אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵ״חַטָּאת״ ״וְכׇל חַטָּאת״; דְּתַנְיָא: ״חַטָּאת״ – אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חַטָּאת״. קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל חַטָּאת״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: אֲפִילּוּ אַתָּה מְרַבֶּה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אֶלָּא חַטָּאת. אֵין לִי אֶלָּא חַטַּאת יָחִיד, חַטַּאת צִבּוּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חַטָּאת״. וְאֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת זָכָר, חַטָּאת נְקֵבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל״.

כְּלַפֵּי לְיָיא? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת נְקֵבָה, חַטָּאת זָכָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל חַטָּאת״.

וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: (לְפִי שֶׁמָּצִינוּ) כׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים –

לִשְׂרוֹף פְּסוּלֵיהֶן אַבֵּית הַבִּירָה, וְלַעֲמוֹד בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ.

אָמְרוּ לוֹ: חַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים – מִנַּיִן? אָמַר לָהֶם: ״הֵן לֹא הוּבָא״.

לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר.

מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת, יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ – הַפְּנִימִי כָּשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם לִפְנִים – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ – לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּיּוֹצֵא, מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּנִּכְנָס?!

נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר – פָּסוּל. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג – כָּשֵׁר.

כָּל הַדָּמִים פְּסוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא הִרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא. שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא.

גְּמָ׳ תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ – לֹא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים; מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִפְסוֹל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ?

אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ״ – אֲפִילּוּ מִקְצָת דָּמָהּ.

אָמַר לָהֶם, קַל וָחוֹמֶר לַיּוֹצֵא מֵעַתָּה: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים – פּוֹסֵל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ; מְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים?

אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר יוּבָא״ – הַנִּכְנָס פּוֹסֵל וְאֵין הַיּוֹצֵא פּוֹסֵל.

וּתְהֵא מַחְשָׁבָה בִּפְנִים פּוֹסֶלֶת מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ, מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת דָּם שֶׁבַּחוּץ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים?

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״ –