הַזָּאָה כֹּל שֶׁהִיא – מְטַהֶרֶת; הַזָּאָה אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיעוּר; הַזָּאָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל!

לִדְבָרָיו דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמַר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הַזָּאָה לְחוּד וּנְתִינָה לְחוּד.

נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר כּוּ׳. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: בְּכוֹר לְבֵית שַׁמַּאי – אֵין מַאֲכִילִין לְנִדּוֹת; תְּמוּרָתוֹ מַהוּ?

בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְדֶּה; תְּמוּרָתוֹ מַהוּ? בְּכוֹר אֵינוֹ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָא; תְּמוּרָתוֹ מַהוּ? אָמַר רָבָא, תַּנְיָא: בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר מִשֶּׁהוּמְמוּ – עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָן כְּיוֹצֵא בָּהֶן.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הִתְפִּיס בְּכוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת, מַהוּ שֶׁיִּשְׁקוֹל בְּלִיטְרָא? רַוְוחָא דְּהֶקְדֵּשׁ עֲדִיף, אוֹ דִלְמָא זִילוּתָא דִּבְכוֹר עָדִיף?

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא, תָּא שְׁמַע: נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר – יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר. לָאו לְמֵימְרָא דְּאֵינוֹ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָא?

רַב הוּנָא וְרַבִּי חִזְקִיָּה תַּלְמִידֵי רַבִּי יִרְמְיָה אָמְרִי: מִי דָּמֵי?! הָתָם שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וּשְׁנֵי גּוּפִין, הָכָא שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וְגוּף אֶחָד.

מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, מָה אִילּוּ אָמַר: ״הַפְדּוּ לִי בְּכוֹר שֶׁהִתְפִּיסוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת״ – כְּלוּם שׁוֹמְעִין לוֹ?! ״הַפְדּוּ״?! רַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תִפְדֶּה״!

אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כְּלוּם הִקְנָה זֶה – אֶלָּא מַה (שקנו) [שֶּׁקָּנוּי] לוֹ!

הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְעָרֵב כּוּ׳. מַאי שְׁנָא חַטָּאת וְאָשָׁם – דְּהַאי זָכָר וְהַאי נְקֵבָה;

חַטָּאת וְעוֹלָה נָמֵי! אִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא; הַאי שֵׂיעָר וְהַאי צֶמֶר.

פֶּסַח וְאָשָׁם נָמֵי לָא מִיעָרַב – הַאי בֶּן שָׁנָה וְהַאי בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים! אִיכָּא אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִיכָּא בֶּן שָׁנָה דְּמִיחֲזֵי כְּבֶן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְאִיכָּא בֶּן שְׁתַּיִם דְּמִיחֲזֵי כְּבֶן שָׁנָה.

מַתְנִי׳ אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן, וְיֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן.

אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל.

נִתְעָרְבוּ חֲתִיכוֹת בַּחֲתִיכוֹת – קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים קַלִּים, הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד בְּנֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה – יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן.

גְּמָ׳ תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: שְׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין בְּדָמֶיהָ תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֲטִין בַּאֲכִילָתָהּ.

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ (דְּרָבָא) [דְּרַבָּה]: הָא דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; דְּאִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל!

אֲמַר לְהוּ: אֲפִילּוּ תֵּימְרוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן – הָנֵי מִילֵּי דְּאִיעֲבַד, לְכִתְחִילָּה לָא. וּלְכִתְחִילָּה לָא?! אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: